מתנות כהונה על ויקרא רבה ט:ט

ברם הכא. אבל הכא גבי שלום כתיב בקש שלום כו':

ויחנו. משמע לשון רבים כלומר מחולקים זה מזה ויחן כאיש אחד בלב אחד:

הרי שעה. בעוד שהם בלב אחד:

מ"מ. כלומר סמני רפואות צריכה להריון אבל אינה עקרה ממש:

מצות. מריבות:

יציבא. עומדת:

תנתא מדרשא. שונה מדרש:

אמתינת כו'. המתינה עד שסיים:

ממדרש. פי' משדרש הלכה לביתה:

בוצינא טפי. הנר כבוי לא תכבה ת"א לא תטפי:

אן הוית. אנה היית:

קליה דרושא. גרס פי' קול של הדורש:

כן וכן כו'. בין כך ובין כך לא תכנס לכאן כלומר לבית עד כו' עד שתלך ותרוק בפני הדורש ואותו האיש היה רשע ומכוין לצערה כדאיתא פרשה שופטים:

יתיבנא גרסינן כו'. פי' ישבה חוץ לביתו שבת ראשונה ושנייה ושלישית:

מגירתא. שכינתיה:

כדו. כזאת כלומר עדיין לעת כזאת:

אתון צהיבין. אתם שרויין בכעס יחד כך פי' הערוך:

אתינין כו'. נבא עמך אצל הדרשן וכן עשו והלכו למצוא לה תקנה:

כיון כו'. משראה אותם ר' מאיר היה צופה ברוה"ק את כל המאורע. אמר להן גרס פי' אמר אל הנשים כלום יש מכם ובכם אשה דחכימא כו' פי' חכמה ובקיאה ויודעת ללחוש על העין שחש בעיניו וכשהיו מלחשין היו צריכין לרוק על העין:

אמרי כו'. אמרו לה השכנות כדו כו' בכן את תלך ורקק לו בפניו ותהא מותרת לבעליך וכן עשתה והלכה וישבה לפניו ללחוש עינו:

כיון דייתבת כו'. כשישבה לפניו ללחוש היתה מתיירא מפניו מפני הבושה:

לית אנא חכימא. אין אנא חכמה ובקיאה ללחוש על העין:

רוקי באנפי. היה רוקק בעיני שבעה פעמים:

ואנא מיגשים. פי' מתרפא והרבה דוגמתם בתלמוד:

עבדא הכין. עשתה כן:

איזילו כו'. לך אמור לבעליך אתה אמרת לרוק בפני הדורש פעם אחת ואני כו':

לחד מינן. לאחד ממנו:

ימחה על המים. במגילת סוטה:

דשאב. שם מקום. וכן דסכנין:

שלמים. לעולם מסיים בשלמים: