מתנות כהונה על ויקרא רבה ט:ג

ושם כתיב. ופי' הכתוב הוא בשי"ן אע"פ שהקרי הוא בסיבולת כמו סמ"ך:

דשיים. לשון שומות ב"ד:

אורחיה. דרכיו כלומר ששם אורחותיו בדרך ארץ:

סגי' שוי. הרבה שוה שגי כמו סגי:

משופע. מצויין ונאה בבגדיו כתלמיד חכם והיה סובר ר' ינאי שהוא ת"ח:

א"ל משגח רבי כו'. פי' תשגח נא עלינו ותהיה מקובל לאכול אצלנו:

סב בריך. קח הכוס וברך ברהמ"ז:

ה"ג בילקוט. אית בך אמר מה דאנא אמר לך פי' יש בך בינה כ"כ שתענה אחרי מה שאני אומר לך:

ה"ג אכל כלבא פיסתיה דינאי. פי' הכלב אכל פתו של ינאי:

קם תפסיה. האורח קם ותפס לר' ינאי ואחזו בחזקה:

א"ל ירותתיך גבי דאת כו'. פי' האורח אמר לר' ינאי ירושתי יש לי אצלך ואתה מונע אותו ממני ור"ל התורה היא ירושת כל ישראל בשוה ואתה הוא היודע אותה ומונעה ממני לקרות אותי כלב כאילו אין לי חלק בה:

הוינא עבר. הייתי עובר לפני בית הספר ר"ל בהמ"ד שלומדים בו התינוקות:

ושמעתי. קולם של התינוקות:

למה זכית כו'. מה זכות מצאת בעצמך שעליו תמכת וסמכת לאכול על שלחני:

מימי לא שמעית וכו'. מימי לא שמעית דבר רע שהיה אחד מדבר על חבירו וחזרתיו לאדוניה כלומר להגידו ולהלשינו לאותו הנאמר עליו או ר"ל לא שמעתי אדם אומר דבר רע עלי וחזרתי לעורר עמו על זה מפני שהייתי מוחל על עלבוני:

ולא חמית כו'. ולא ראיתי שנים מריבים זה עם זה שלא נתתי שלום ביניהם:

ה"ג בילקוט תהלים תשס"ג קרא עליה ושם כו' סגי שוי אראנו בישע אלהים: