מתנות כהונה על ויקרא רבה ה:ג

משם ועבר. בפ' נשא מסיים בו שמשם נקראו ישראל עברים וזהו נקובים וגו':

את הכסף בירושלים וגו'. בפ' נשא מסיים בו ומסכימים כלם כדברי ישראל:

קטיספין אנטוכי וכו'. כל אלו שמות מיני ארצות הם ועי' בעמוס פי' הרד"ק. ומאמר זה תמצא גם פ' נשא פרשה י':

המנדים כו'. כלומר מנדין ומרחיקין מהן ימי הגלות לאמר לא יבא עלינו:

ערסין דפילי. מטות של עצמות פיל:

בעבירות. בש"ז של נשי חבריהם:

קטיות. בערוך משמע וילון:

הנבל. דרש ל' נבלות:

קלוריא. פי' באוצר ששם מוכרין היין למען לא יחסר להן המזג:

זרבוביות הערוך הביאו ולא פירש:

מפתוגתא. שם מקום ושמו קדריש נוטריקון מפתה גוף לזנות. וכן מפלוגתא. לשון פיתוי וגלות:

אסטקטון אפיקנון. כך שמם של שמנים משובחים:

י"ג דימסיאות. מרחצאות נאים ומתוך פירש"י בתרי עשר נראה שהם בתי משתאות משובחות:

אלא זה. זה שהיה לכלם יחד:

לא עשית כשורה ישורנו קדריש לשון שורה וק"ל:

ויתפשם. דרשו כמו ויתפש שם ר"ל סנחריב ודרשו מלשון סגירה רמז לסגירת עוזיה על דבר הצרעת:

גזר דינו של עוזיה גרסינן. כדמוכח לקמן ואע"ג דשבנא גם הוא לקה בצרעת כמו שדרשו חז"ל בפרק זה בורר מגזירה שוה דעטה עטה וכן לקמן מ"מ צ"ל עוזיה והרמז כולו על מלכים ולא על הדיוטות: