מתנות כהונה על ויקרא רבה לו:ג

איפטיה. פי' בערוך בחשבון ומספר:

אביו צדיק (* אולי צ"ל ובנו וכו' וקאי לקמן על מנשה או צ"ל יותם. וקאי על אחז.) אמון כן פרש"י פ' חלק (ד' ק"ד):

מאחז. אביו היה והיה רשע:

מאחרי מנשה. בנו היה והיה צועק שמר לו מר שאין לו לסמוך לא על זכות אביו ולא על זכות בנו:

אלא מנשה כו'. למה נמנה עם אותם שאין להם חלק לעוה"ב הלא אביו חזקיה צדיק:

מושחל. נמשך כד"א במשחל בינייתא מחלבא:

רע רשע כו'. דרש רע כאילו כתיב רשע כד"א אוי לרשע רע וגו' וע"ל בשמות רבה פ' מ"ד:

הא סאתא גרס פי' כזה שאומר הרי לך השק והסלעים והסאה קום ומדוד לך כמו שתרצה כי אינך חסר כלום כך הכינו לפנינו אבות העולם זכות מעשיהם ולא נטלוהו ראשונה: