עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מתנות כהונה על ויקרא רבה

מתנות כהונה על ויקרא רבה לו

Matnot Kehunah on Vayikra Rabbah 36 · מתנות כהונה על ויקרא רבה · free full Hebrew text

A commentary on ויקרא רבה לו (Vayikra Rabbah 36).

Open in the reader →

בית שמאי ובית הלל כו'. כל זה לעיל פרשת בראשית ס"פ א':

אלא כאלפס כו'. ור"ל בפעם אחת:

ה"ג בירושלמי (דחגיגה א' ב') אם כדעת שאמר אבא וכו' פי' הניח לדבריו שהרי בכ"מ כו':

בולשין. מחפשים:

ושולטות. כלומר חשוב מכולן או ר"ל שעולה בגידול ועל רום כלם שהוא מושך למעלה ע"י סנסניו:

ומכבש כו'. שעולה על כלם על ידי סנסניו:

כאלו הוא נמוך מחבירו. ע"י שהוא מעובה בגרגרים ועגול נראה נמוך וקצר:

נמוך מחבירו ע"י הענוה:

שלשה ברכות. על הבוסר בורא פרי האדמה ועל הענבים בורא פרי העץ ועל היין בורא פרי הגפן:

ישבה צמוקים כו'. ר"ל יין וחומץ:

וזה טעון ברכה. ופי' כששותה החומץ לרפואה טעוך ברכה:

פניו מאירות. בילקוט תהלים מסיים כך ישראל חכמת אדם תאיר פניו:

וכל מי שאינו שורה כו'. ר"ל מי שאינו ממתין עד שנעשה יין אלא אוכלן בעוד שהם בוסר הכי איתא בילקוט תהלים:

נרפסת. נדרכת שדורכים הענבים ברגלים:

מסע. שעושין מצע מקנים כמין עלייה ומושכין הגפנים על גב כולם:

סופרים על כל מלכות. שלא יספרו מרוב:

איפטיה. פי' בערוך בחשבון ומספר:

אביו צדיק (* אולי צ"ל ובנו וכו' וקאי לקמן על מנשה או צ"ל יותם. וקאי על אחז.) אמון כן פרש"י פ' חלק (ד' ק"ד):

מאחז. אביו היה והיה רשע:

מאחרי מנשה. בנו היה והיה צועק שמר לו מר שאין לו לסמוך לא על זכות אביו ולא על זכות בנו:

אלא מנשה כו'. למה נמנה עם אותם שאין להם חלק לעוה"ב הלא אביו חזקיה צדיק:

מושחל. נמשך כד"א במשחל בינייתא מחלבא:

רע רשע כו'. דרש רע כאילו כתיב רשע כד"א אוי לרשע רע וגו' וע"ל בשמות רבה פ' מ"ד:

הא סאתא גרס פי' כזה שאומר הרי לך השק והסלעים והסאה קום ומדוד לך כמו שתרצה כי אינך חסר כלום כך הכינו לפנינו אבות העולם זכות מעשיהם ולא נטלוהו ראשונה:

אשר עשיתי עמך ונראה דדריש כעין גזירה שוה והיקש דכתיב גבי יעקב והנה אנכי עמך וגו' עד אשר אם עשיתי:

ביעקב. בזכות יעקב:

יסורין. שנאמר ותכהינה עיניו והיה כלוא בבית וצריך לומר שהיסורין היו ממרקין אותו עד שנחשב כאחד מצבא המרום ולא צריך לכתוב אצלו זכירה ובילקוט לא גרס ליה וכן בתורת כהנים:

אין אתיא. אינם מרבים אלא האמהות או אתיא פי' האתין הכתובים פה אינם אלא כו':

עד עתה זכות וכו'. ועיין כל זה בפ' במה בהמה:

אליהו הנביא וגו'. וסמך אסיפא דקרא היום יודע משמע היום יודע שאת זוכר זכות אברהם יצחק וישראל ותו לא כך פירש"י שם:

אין קץ וגו'. וסיפיה דקרא קנאת ה' צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות: