מתנות כהונה על ויקרא רבה לד:יב

כד דמך. ישן ממש בליל ראש השנה ראה בחלום שבני אחותו יהיו נתבעים מן המלכות שש מאות דינרין:

ואנסינון. ואנס אותם ר"ש והקים אותם גבאי צדקה ואולי שצ"ל ונסיבון פירוש לקח אותם וא"ל מן מה יהיה ההוצאה לעניים אמר להו אתם תוציאו משלכם וכתבו הכל בפינקס ובסוף השנה אם תהיו אבודים דבר מה אני משלם לכם בסוף השנה:

איתאמרין עלייהו גרס. פי' נאמר עליהם לשון הרע:

כד הוו יתבין ונסבין. פי' כשהיו נושאין ונותנין במשי ואולי לא הוה רשות שישאו ויתנו בו:

בא איש אחד מן המלכיות:

או אתון עבדין כו'. פי' או אתם תעשו פורפירא בגד חשוב למלך או תתנו שש מאות דינרין:

מארמאין. נגבים לשון תרומה ומצאתי במדרשות גורס מזדמיין והוא לשון עול ומסים כדלעיל ס"פ ל"ג:

וסביתינון כו'. ולקח אותן שליח המלך וחבש אותם בבית האסורים:

ומה אפקתון. פי' הוצאתם לצדקה:

הדא כתבא. הרי הכתב שכתבנו עליו את כל מה שהוצאנו והיה קורא זה הכתב ומצא כו':

ואנא מפקא כו'. ואני אוציא אתכם מבית האסורים:

אמרו לו. אתם רואים שאותו זקן שליח המלך תובע מהם כלומר ממנו או פי' באו וראו לאותו זקן ר"ל רשב"י:

אתון כו'. באו ונתנו לו ששה דינרין בקומץ שלו בהצנע והלך ונתן אותם שוחד לאותו זקן שליח המלך שלא ידבר כלום למלך:

מילא. דבר:

אפקינון. והוציאם משם:

ה"ג מזדמיין. או מארמאין כדלעיל פי' שמא ידעת שיבא זאת עלינו:

הוינא ידעין. הייתי יודע:

לא הוינן יהבינן כו'. בתמיה וכי לא היינו נותנין גם אלו ששה דינרין בתוך הצדקה ואמר להם אלו אמרתי לכם וכי לא הייתם מאמינים לי בתמיה וכי לא הייתי יודע זאת אלא י"ל דבר כזאת בזה האופן כדי שתעשו המצוה לשמו שאלו ידעתם שתאבדו שש מאה דינרין פשיטא שנתתם לצדקה כדי שלא לתתם למלכות:

משתחוי. לשון דבור ושיחה כן משמע לי פי' מפ"ק דב"ב (דף י'):