מתנות כהונה על ויקרא רבה לא

מעשה ידיך תכסוף. עיין בש"ר פרשה ל"ו:

רהיטין. ר"ל ישראל ההולכים לרגל ועיין במדרש חזית:

רהטים של מי מריבה. לשון ריצה ופחיזא כד"א פחז כמים:

קמפון. פלטיא גדולה ששם שוחקים המלכים:

פגין. פירות שביעית:

קרוכין. הוא מרכבה חשובה:

נהפכה קרוכין גרסינן:

גברים כתיב. חסר ו' ל' גבר זכר שכל המלאכים זכרים:

ה"ג בטחונן של מלאכים:

בטחונה בה. מה שהיא מבטחת הוא בה ובקרבה:

ה"ג נתעטף הקב"ה כשלמה (וה"ג בש"ר פ' נ') ובשוחר טוב גרס בטלית לבנה והוא הוא:

וקמי מן כן קודם שדרשה ר' יצחק ברבים מה היו אומרים מהיכן נברא האורה:

ה"ג א"ר ברכיה בשם ר' יצחק ממקום ב"ה כך היו דורשין קודם שדרש ר' יצחק ברבים דרשת ר' שמואל בר נחמן ואלולי שדרשה ר' יצחק ברבים לא היו מאמינים וה"ג בילקוט אי אפשר מהימנא והכי משמע בשו"ט מזמור ק"ד:

ליזון עיניו ממנה. לראות ולהסתכל בה בפומבי:

נהר דינור כו'. מגומגם הוא ובא"א מחקו:

ה"ג לא באתי אלא לזכותך. פי' לא צויתי מצות נרות אלא לזכות אותך ועי' בפ' תצוה ור"פ בהעלותך ושם בילקוט:

היאך דקדמוי. פירוש כמו שדרשו בראשונה פסוק ה' חפץ וגו':

מורה לשון יורה בחצים ויורו המורים:

חרדל. יאור מהלך מים כד"א חרדלת של גשמים ובמדרש תהלים גרס חרדה:

מקטרגין לנו. על דרך שאחז"ל כשם שנפרעים מן העובדים כך נפרעים מן הנעבדים:

לא בהתין. כלומר העול הרשע העובד לשמש וירח אינו בוש ואינו נותן אל לבו העלבון שמגיע אל הנעבדים אלא משתחוין להם רואין אותן שהם לוקים ואינם בושים:

דוכסין ואפרכין כו'. כולם מיני ממשלות הם:

קטיל. הרגו קודם זמנו שעדיין לא הגיע זמנו ליקצץ:

אלו לא קטלתיה כו'. פירוש אלו לא הרגתו אילן גדול היה נעשה ולעיל בפ' נח גרס אמר לה אלו לא כו' פי' נח אמר לה כן שלא עשתה יפה:

ומהיכן הביאתו גרסי':

מהר המשחה הביאתו. ששם היו זיתים הרבה:

משבשושי. זמורות:

הדא דאינון כו'. זהו שהבריות אומרים א"י לא נלקה במי המבול:

אסטרובלין. רחיים התחתונה הקבוע בקרקע:

אלא רמז כו'. צ"ל דר' ברכיה השיב כן וק"ל ואולי שצ"ל א"ל רמז כו':

מרי נח. אדוני נח:

מר מזה. טוב ונוח לי להתפרנס פרנסה שהיא מרה מזה רק שתהא מתחת ידי הקב"ה:

יערוך. הערכת הנרות:

ערוך מאתמול. זהו הגיהנם שנברא קודם שנברא העולם: