מתנות כהונה על ויקרא רבה ל:ז

התיר. הניח לשון ויתור:

מה דאזיל כו'. מה שהלך ועבר עבר ואין אני אזכרנו מעתה מן הכא מכאן ואילך נתחיל לחשוב כו':

נחיל. נתחיל:

לפיכך משה כו'. הראשון דר' ראשון לחשבון עונות ועיין בעקידה שנתן טעם לשבח היאך נלמד ועיקרו שלא היה לו לומר ראשון מאחר שאין שני אחריו שהרי פסוק זה מדבר בגבולין שמן התורה אין מצותו אלא בראשון בלבד ועוד נראה לומר מאחר שגמר דין של ראש השנה אינו נחתם עד ליל החתימה והכל הולך אחר החיתום שמראש השנה עד ליל החתימה הכל כיומא אריכתא ועת ומשפט אחד לפיכך היה לו לומר ביום ט"ו מראש חדש שהוא ר"ה ובזה יתיישב יותר היטב הל' שאמר והלא חמשה עשר ודוק: