מתנות כהונה על ויקרא רבה כז:ו

לאתפגגא. פירש הערוך להשתעשע ולעלוץ:

עם בנוי. עם בניו:

זו תשובה וזו תוכחה. בתמיה וכי זו תשובה היא על דבריו הראשונים שאמר שמעו הרים את ריב וגו' וזו תוכחה היא בתמיה:

אלא מתפגגא גרס:

כיון דחמית כו'. כיון שראתה את הדיין שהיה יושב ודן באור של זפת ובמדרש חזית (ו' א') גרס ובזפת וכן בפרשת נשא:

ובמגלבין. ובמקלות כל א' ואחד לפי דינו אמרה אם אני מודיע סרחן וחטא בני הזה לדיין זה עכשיו הוא ממית אותו:

דרכת. לפי הענין פירושו המתינה אבל לא מצאתי לו חבר ובפ' נשא גרס דחלת פי' היתה מתיירא והמתינה עד שסיים הדין:

כד הוה במעי כו'. כשהיה במעים שלי היה בועט ודורס ברגליו:

א"ל כדון כו'. פי' בעת הזאת עכשיו הוא עושה לך כלום:

זיל כו'. לכי לך שאין בדבר הזה סרחון וחטא של כלום:

לאתפגגא. גרסינן:

פרוזדגמא. איגרת של גזירת המלך: