מתנות כהונה על ויקרא רבה כו:ז

תרנגול שיקרא. לידע כמה שעות הוא בלילה:

חפשי. דרש ויתחפש כאלו נקוד השי"ן בימין:

למלכות. כמו מן המלכות:

פניקא. נראה דגרסינן נפיקא פי' בגדי בזיון עיין ערך נפק. או גרסינן פגינא ופי' בגדי הדיוט. וכן מצאתי בשוחר טוב דגרס פגניקה:

וכי לילה היה. כיון ששינה בגדיו שלא יכירוהו למה הוצרך לילך בלילה:

מי ה'. פי' מאומות העולם:

מי כמוכה. אלו ישראל ודרש את מי ממי:

עבדת כו'. פי' עשתה מה שעשתה ואמרה מה שאמרה והעלתהו כיון שראתה היתה מתייראת:

פניו למטה. ורגליו למעלה:

פניו למעלה. ורגליו למטה כדאיתא בפ' ד' מיתות:

כיון דשמע אלהים. כיון ששמע שאול שאמרה האשה אלהים ראיתי עולים וגו':

דחל. ירא:

צדיקים כו'. וזה אלהים על דרך שאמר הכתוב עד האלהים יבוא וגו':

ולא היה מכיר. בתמיה:

פשיט קרייה. היה לומד המקרא בפשטים ובס"פ כי תשא משמע פירושו חזר תלמודו:

וכד הוה מטי כו'. כשהיה מגיע לזה הפסוק:

בשם ר' יעבץ אמר יוצר הרים וכו'. וזהו המגיד לאדם מה שיחו וענינו ואין כל דבר נעלם ממנו כן פי' הרד"ק:

תהו וחשך כו'. פי' דברי רוח וחשך וה"ק קרא יוצר (צייר) הרוח והחושך שהם דברי הבאי מגיד לאדם עושה שחר ועיפה:

וחבריה. חבירו של פסוק שלמעלה כשהגיע בו היה בוכה וכן כלם ועיין בירושלמי פ' אין דורשין וסוף מדרש קהלת ובמדרש איכה (ג' י') ובפ"ק דחגיגה:

ולמה תשאלני. סיפיה דקרא ויהי ערך ופירושו שנאך כד"א חלמא לשנאך ופשריה לערך:

הידא לי כו'. מוכנת היא אצל שונאך זה דוד או פירושו זאת היא בעיני אל שונאך זה דוד שהגיע שעתו למלוך וכדלקמן:

ולית הלון. פי' הלא אין אלו הדברים שאמרת מקודם שאמרת לי כשהיית אצלי בעוה"ז כו':

וכדון כו'. ועתה אמרת לי הידא כו' וזהו דוד ובמדרש שמואל גרס בהדיא אמרת לרעך לדוד:

כד הוינא. כשהייתי אצלך הייתי בעולם השקר והיית שומע ממני דבר שקר מפני שהייתי מתירא ממך שלא תמיתני:

וכדון כו'. ועתה אנכי בעולם האמת לא תשמע ממני אלא דברי אמת שאינני מתירא ממך:

ואין מיערק. ואם אברח אנצל או לא וא"ל אם תברח תנצל כו' ובמד"ש גרס ולית למיערק פי' וכי אין תקנה לברוח:

נחית כו'. אתה יורד למלחמה ותנצח:

מתמנין רברבין. ופירוש יהיו ממונים שרים וחשובים ואמר כן כדי שלא ירך לבבם ולב העם:

וכתיב ואיש או אשה כו'. לכך סמכן הקדוש ברוך הוא שעתיד שאול ליהרג על עון אוב ועל הריגת הכהנים והכי איתא בתנחומא: