מתנות כהונה על ויקרא רבה כד:ג

ה"ג בילקוט מעשה בעירנו וכן קרתנו פי' בעיר שלנו:

ציתור. שם מקום:

אתגלי עליה כו'. נגלה עליו אותו רוח ורוח רעה היה וא"ל אתם ידעתם כמה שנים שאני שורה ושוכן פה:

ה"ג ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא ובטיהרא. פי' באתם ויצאתם אתם ונשיכם בערב וצהרים ואין אתם נזוקין:

כדון כו'. ומעתה תהיו יודעים שהרי רוח רעה רוצה לשכון פה במקומי והוא מזיק הבריות א"ל ומה נעשה שלא יבא א"ל לך והתרה בבני העיר ואמור להם כל מי שיש לו מכיש פי' כלי מפץ שמכין בו ולקמן פ' כ"ה משמע שהוא מרא או חצובא שחוצבין בקרקע ליטע נטיעות ומי שיש לו פס כלי שחופרין בו האשפה:

יפקון כו'. יצאו כולם לכאן למחר כשצומח היום ומתחיל להאיר ויהיו מסתכלין על פני המים:

כד יהון כו'. כשיהיו רואין ערבוב על פני המים:

יהיו מקשין. ומכין בברזלי הכלים זה אל זה להשמיע קול ויאמרו שלנו נצח:

ולא יפקון כו'. ולא יצאו מכאן עד שיראו חרדה של דם על פני המים שהוא סימן לנפילת הרוח והריגתו:

חרדה דדמא. פי' טפה של דם וה"ג בילקוט תהלים טפה דדמא וטוב להגיה חררה אך שבתנחומא גם כן גרס חרדה:

אזל ואסהיד כו'. הלך ר' יוסי להעיד והתרה בבני העיר ואמר להם כל המאורע וכן עשו ומי שהיה לו מכוש כו':

ולא עלו. ולא נכנסו לעיר:

שנבראנו לסיוע. כלומר חסירי כח. צריכין לסיוע בכל עת ושעה:

מקודש כו'. מכח קדושת מעשיך המצויינין והמסומנים: