מתנות כהונה על ויקרא רבה כב:י

ואתיית. ובאת את בהכרח להביא זאת לראיה שנאמר ותשובתו הרמתה וגו' ויבן שם מזבח משמע שברמה היה מקריב וזה היה חוץ ממש ועי' בירושלמי כי כן הוא:

גיד הנשה בחיה אף בחיה:

שחיטה בעופות. לאסרם בלאו הכי:

השבויה. יפת תואר:

לאחר מיתה. הרי זמן ההיתר כל ימי עולם וזמן האיסור רק ימי חיי אשתו:

סדין בציצית. בשעה שתכלת היה מצוי היה מותר כלאים בציצית:

שיבוטא. פירש"י בפ' כל הבשר טעמו כטעם חזיר והתם גרס מוח של שיבוטא ובילקוט תהלים גרס לשון דג סתם:

טחול. כולו דם ובחולין (קט) גרס כבדא ופירש"י הכבד כולו דם:

התרתי לך. כלומר ויתרתי לך:

ה"ג בילקוט תחת איסור דגים לויתן דג טהור וכן כולם:

זיז. נוטריקון קדריש מזה ומזה:

אית בעיר כו'. וכי יש בהמה שאוכלת בהמה:

ולא יחפוז. י"ל דדריש וי"ו של ולא ואע"ג שמצאתי כתוב לא יחפוז בלא וי"ו התרגום ורש"י והרלב"ג ואבן העזרא גרס ליה וכן הרד"ק הביאו בשרשיו ולא יחפוז וכן הביאו הקונקרדנסיא ורשב"ל דרש י"ב של יבטח:

ויש בהם לכלוך פה. בתמיה והלא לפי גדלו אינו מספיק ללכלוך פיו (רב הונא גרס וה"ג בילקוט איוב ובסתרי תורה פ"ז ובספר עבודת הקודש מקיים גי' הספר ע"פ הקבלה):

ועל יובל כו'. הרי שיובל גדול וטוב מכל הנהרות: