מתנות כהונה על ויקרא רבה כא:ז

נחמו בדברים. והתנחומין היא שבזאת יבא ואפי' בכל עת כדלקמן:

יש עת לשעה כו'. בכל עת סתמא משמע בכל שעה קבועה:

ומים במשורה תשתה. וכתיב לעיל מיניה ליום מעת עד עת והאי קרא נמי מסיים ביה מעת עד עת ולא ידעתי למה לא הביא ממקרא שלפניו. דכתיב ליום מעת עד עת:

לתשובת השנה. סיפיה דקרא לעת צאת המלכים:

עד עת בא דברו. פסוק זה נאמר על יוסף כשיצא מבית האסורים ובן י"ז שנה היה כשפירש מאביו ושנה אחת בבית פוטיפר כדאיתא לעיל בב"ר סוף פ' פ"ו וכתיב ויוסף היה בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה הרי ששהה בבית האסורים י"ב שנה וכן כתב התנחומא בהדיא פ' וישב:

בשלשים ושש זוגים כו'. והיינו בזאת שיהא נשמע קולו שלא יבא שמה פתאום: