מתנות כהונה על ויקרא רבה יח:א

בוראך דרש נוטריקון בורך בוראך בארך:

בארך באר ומקור שיצאת משם ושוב עיין כל זה במס' שבת בפ' שואל ובמדרש קהלת (ב א) ובפתיחה דאיכה רבה (כ"ג):

טליותך. נערותך:

עד דחילך עלך. בעוד שכחך עליך וזהו כשהוא עדיין בחור בשנים:

קלסתר פנים. חילוף גירסות יש פה בגמרא דשבת ומדרש קהלת:

חדא לחבריא כו'. פי' אחד כנגד החברים תלמידי חכמים ואחד כנגד עמי הארץ:

לבוריא. לשון אין בור ירא חטא:

בא לבכות. פי' לעת הזקנה ירך לבבו ובוכה במהרה שאינו יכול להתאפק:

הגללים מקדמים אותו. שאפס כח המעצר והחכם עיניו בראשו ואינו משהה נקביו הגדולים כל כך:

כנפי הריאה. הרואות דריש לשון ריאה:

כד שמע קול צפרים כו'. כששומע קול צפרים מצפצפים סבר שגזלנין באים לקפח אותו לגזלו ולהורגו:

יתי. אותי:

הדין סבא דצווחין כו'. הזקן הזה שקוראין אותו לך למקום פלוני הוא שואל ואומר יש שם מעלות יש שם מורדות:

חיתותא. מורא ופחד מלשון חתת ה':

מתאוה תוואים כו'. מסמן סימנים וגבולים לאמר עד מקום פלוני יכולני לילך ועד מקום פלוני יותר מעט לא יכולני לילך:

ויסתבל מגזרת סבל כמו וישתמר מגזרת שמר:

זה לוז כו'. והוא עליו למשא שהולך כפוף בשדרתו:

שחיק עצמות. ישחוקו ויטחנו עצמותיו ותפס לשון קללה תחשב לו:

מציץ. לשון ויצץ ציץ מציצו מן העפר לעתיד דכתיב ויציצו מעיר:

מן הן. מהיכן אתה מודיעני שאותו עצם לוז קיים עד אותו זמן ואינו נרקב כשאר עצמות:

אייתי כו'. ר' יהושע הביא עצם לוז לפני אדריינוס:

זה התאוה. דרש אביונה לשון תאב ויאהב:

בכל ירח וירח. כל חדש וחדש כמו שאחז"ל חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח שנאמר לא חדש היום:

כיון דסב. כיון שהזקין:

יתיב כו'. ישב לו בביתו ולא היה יכול לעלות אליו:

יומא חד סליק. יום א' עלה ר"ש לר':

א"ל מה עסקך. כלומר מה עניינך ומה טעם יש בו:

היך דהוית יליף כמו שהיית למוד ורגיל ובקהלת יש גיר' אחרת ויש לה סמך במסכת שבת פ' השואל:

ומטיל שלום בטל. ושוב מפרש והולך אחד ואחד:

אילין עיינין כו'. אלו הן העינים שהיו רואות מרחוק:

כדו. כלומר עתה אפי' מקרוב אינם רואות:

אלין אודניא כו'. אלו האזנים שהיו שומעין בפעם א' או בשתי פעמים וכדו כלומר עתה אפי' בק' פעמים אינן שומעות:

חוטרא. מטה שהוא נשען עליו:

איפרכין. שרים על איפרכין חלק ממלכותו:

איסטרטיוטין. יועצי המלך:

בפולין. כמו בפלאנין דלקמן ופי' שער:

שרוי. נח ולן בבית אושפיזא לפי כבודו:

שמכלה את הזהב ומריקה כו'. שאכל ושתה ופיזר כל זהב וכסף הכל דרך גרונו ודריש גולת כמו כולת בחילוף כ' בג' אותיות גיכ"ק:

ה"ג פרש על פניכם פרש חגיכם. פי' כמו שדרשו חז"ל פרק שואל אלו בני אדם שעושים כל ימיהם חגים במאכל ובמשתה:

טייסא. פורחת:

חמי ליה כו'. רואה את הגוף שנשתנה זיו והדר פניו הולכת לה:

אך בשרו. סיפא דקרא ונפשו עליו תאבל:

ואין מעידין אחר ג' ימים על איש שמת להשיא את אשתו כי שמא אין זה בעלה ואחר הוא שאחר ג' ימים נשתנה מראהו ונדמה לו כי זה הוא:

כאילין גלגלייא. פי' גלגלים העשויים ע"פ הבארות ובהם חבל ארוך שמגלגלין ומושכים בו מים מבאר. צפורי יושבת בהר ובארותיה עמוקות והיו צריכין לאותן גלגלים:

וחרנא. והאחר משני אותן אמוראים:

כאילין רגבייא. פי' כאלו רגבים וצרורות של מקום טבריה שיושבת בעמק ושם שכיחין צרורות:

אל הארץ כשהיה. נקי מעבירות כיום הולדו: