מתנות כהונה על ויקרא רבה טז:ט

כשם שאי אפשר לשחוטה כו' והוא דלא שחט שניהן סי' כשם שפרח הוא כן תפרח הצרעת:

לגיונותיו. חיילותיו ופמליא של מעלה:

בעון בצעו כו' סיפיה דקרא וילך שובב בדרך לבו ועל זה קאי ר' אבא ואמר הדר תוביי לתובי' פי' הערוך והכי מוכח בילקוט ישעיה (שמ"ט) הקיא והצואה חוזרת למקום קיא וצואה ושובב קדריש מלשון שב על קיאו כלומר הצרעת שב ובא על עסקי דבה ולשון רע ור' יהושע בן לוי דרשו לענין בפני עצמו ודריש ל' שטות מל' ומשובותיך תוכיחוך:

ה"ג כד שלמין מיניה זכיה לרחוק כו'. והכי פי' אם נתרחק כבר מחמת חטאיו ושלמו לו זכותו הש"י קרוב אליו מצד חסדיו הנאמנים כמו שדרשו חז"ל אני הוא קודם שיחטא ואני הוא לאחר שחטא אם יחזור בתשובה וכמו שדרשו חז"ל פ' אין עומדין על פסוק זה בעצמו:

ואסיניה ארפאנו בל' ארמי ואסיני ליה לגרמי' פי' אני בעצמי ארפאנו שאז יהא נרפא בודאי ומייתי שפיר ראיה מפסוק רפאני וכמו שדרשו בספר הזוהר על פסוק זה שרפואות ב"ו אינה אמיתית: