מתנות כהונה על שיר השירים רבה ה:יד:ג

מעולפת כחן כו'. מתשת כחן כד"א עולפו בראש כל חוצות:

אם נתעלף כו'. ע"ד שאמרו חז"ל אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בה:

סוף שנעשה בהם קסם. כלומר לכוין אמתת הדבר להלכה ובאות אמת כתב בשם נוסחא אחרת שגרסי' סוף שנעשה בהם ספיר:

ורבנן כו'. רבנן סוברים הקוסם יודע ואינו יודע הדבר על בוריו ובין למר ובין למר דרשו מעולפת ספירים שאם נתעלף ומעמעם מדברי תורה סוף שיאירו דבריו כספירים:

אתו חמריא כו'. חמרים לוקחי תבואה באו ולנו בבית אביו ר' שמעון ליקח דגן ממקום המונייא וישב ר"א אצל התנור והיתה אמו מורדת הפת מתוך התנור והוא היה אוכל היא היתה מורדת והוא היה אוכל עד שאכל כל הככרות אמרו החמרים אוי שנחש רע שורה במעיו של זה שמע רבי אלעזר את קול דבריהם ואחר שיצאו לשבור אוכל כאשר יוכלון שאת לקח ר"א חמוריהם והיה מעלה אותם על העליה. באו ובקשו חמוריהם ולא מצאו אותם וישאו את עיניהם ויראו אותם על העלייה הלכו אצל אביו ר"ש וספרו המעשה כי ידעו שר"א בנו העלה אותם שמה אמר להם אולי השמעתם אותו דבר רע בעיניו אמרו לו לא אדוני אלא כך וכך היה המעשה כו':

אפשר דמן כו'. וכי אתם סוברים שהוא אוכל משלכם או עליכם מוטלים מזונותיו וכי לא מי שברא אותו ברא לו ג"כ מזונותיו ולפיכך הדין עמו ואעפ"כ לכו אמרו לו משמי והוא יורידם לכם:

הנס כו'. הנס האחרון שהיה מורידם היה גדול מן הראשון שהעלה אותם שכשהעלה אותן היה מעלה אותם לאחדים בכל פעם אחד וא' וכשהיה מורידם היה מורידם שנים שנים להודיע שכחו גדול:

למוד. רגיל:

כל הדין כו'. וכי כל זה כח יפה יש בך ואין אתה עוסק בתורה וכמו שאמר ר' יוחנן לר"ל חילך לאורייתא:

של שלשים. שכבר נתלש ולא היה יכול לשאת של ארבעים ואח"כ נחלש עוד ולא נשא רק של עשרים כו':

ה"ג כיון דגמר ספרא ופי' שלמד ספרא:

סבניה. פי' הערוך בגד דק:

אלא כו'. אלא אחרים היו מעירין אותו מעליו כי הוא לא היה יכול מפני החולשה: