מתנות כהונה על שיר השירים רבה ד:ח:ב

טיורוס כו'. שמות הרים הן ועיין בשמות רבה פ' כ"ג ובירושלמי בפ' בתרא דמס' חלה גרס טורים אמנה בפ"ק דגיטין פרש"י בשם תרגום ירושלמי שהוא הר ההר:

נראה דה"ג להביא אותם סרדיוטות כו'. ופירושו אומות העולם יביאו את ישראל במרכבות כבודות כעין סרדיוטות שהם שרים חשובים עושי משפט כך פי' הערוך וכדמפרש ואזיל לקמן וכן מוכח פי' המבאר בגליון והוא נוטריקון שר על ההדיוטים:

קרבן. תקרובת מנחה:

ראויה היא כו'. כלומר ראוי ונכון המנחה והתקרובת למלך המשיח אבל אני ומצדי אינה ראויה מאחר שכבר עשיתי כן לאלישע בימי חזאל וראוי שבפעם הזאת יהיה התשורה בדרך יותר יקר וזה כשיביאו את ישראל עצמן מנחה למלך המשיח:

ואת אמרת כו'. כלומר ולכן אתה אומר ויקח מנחה וגו':

אלא הן עצמן עתידין להביאן דורונות גרסי'. פי' את ישראל בעצמן יביאום א"ה למלך המשיח ויש גירסות שונות במאמר זה ואינם מתיישבות היטב לכן לא הבאתים:

ה"ג כאילין סביא כו'. פי' כמו זקנים הללו שאינם יכולים לסבול שיהיו נטענים אפילו בכל קדוקא שהיא עגלה קלה ונוחה ונושאים אותם בבורתידא והיא עגלה קלה ונוחה יותר ממנו והמה הכרכרות ועיין לקמן בפסוק קמתי ובספרי ריש פ' עקב ובמדרש קהלת בפסוק שבתי וראה תחת השמש:

משפחות עמים. משמע אתם משפחות הגוים הבו העמים ר"ל שבטי ישראל שכל אחד ואחד נקרא עם בפני עצמו כמו שפרש"י בפרשת ויחי:

הבו אותם. דרך כבוד ועוז:

שאמר שירה. לשון תשורה קדריש:

בזכות אמנה. לשון מראש אמנה קדריש:

דאדין אדדם. י"ל עדיין הוא מוליך ומדדה אותם מתוך הים ועיניהם הרואות ולא יאמינו בתמיה ויבא כמעט כגי' הספר בשמות רבה בפ' אז ישיר ועיין שם ובספר ישן לא גרס ליה:

אית בר נש כו'. בתמיה וכי יש בן אדם שרואה דבר מה בעיניו ולא יאמין בתמיה ואין זה האמנה:

במצרים כו'. ובאותו זמן לא ראו עדיין שום נס ופלא: