מתנות כהונה על שיר השירים רבה ד:ד:ח

מדברותיך. לשון מדבר והוא פירושו של מדבריך יאי:

מחיצתו. כל דבר שאסור לאכול חוץ למחיצת ירושלים גם עתה בחורבנו אסור לאכול חוץ לירושלים ועיין בפ' בתרא דמסכת מכות.

שבג' שורות כו'. היושבין לפני הסנהדרין כדשנינן בסנהדרין בפ' אחד דיני ממונות:

הריקן שבסנהדרין כו'. י"ל שבסנהדרין יושבי לשכת הגזית לא עמד בהם טעם חכמתם כל כך מתוך רוב העסקים והמשפטים כמו שדרשו חז"ל בפסוק העושק יהולל חכם לקמן במדרש קהלת:

כך כהונה מב"ה. שם היו ניכרים ומצויינין הכהנים בעבודתן ולוים בדוכנם:

ה"ג אין חיים לשונאי ישראל:

טטרוגונין. פירש הערוך ערך דגון מרובע וכן הוא בפ' שני דשקלים וכן היה קדושת בית המקדש מרובע הר הבית ועזרה וההיכל ולפני ולפנים:

ה"ג בספר ישן לעולם הבא ד"א תלפיות תל שמתפללין בו כל פיות:

ה"ג בירושלמי דפ' תפלת השחר הופכין פניהם כנגד הר הבית שנאמר והתפללו אל הבית הזה:

הוא ההיכל לפני. פסוק הוא במלכים א' סימן ו':

ה"ג שכלה פנים מכוונות אותו עד כדון בבנינו בחורבנו מניין א"ר בון בנוי לתלפיות הוא ההיכל כו'. וגירסא הירושלמי קצת באופן אחר:

מתפללות כו'. כלומר עליו וה"ג בירושלמי בהדיא:

בקריאת שמע כו'. שמסיימין פורס סוכת שלום עלינו כו'. וה"ג בהדיא בירושלמי:

ה"ג הקב"ה עתיד לבנותו. ודרש לפני ההיכל הזה הוא לפני ונגד עיני ועלי לבנותו:

אלך אשובה כו'. כך היא גירס' הירושלמי אות באות אף ע"פ שאינה מסכמת עם גירסת הבבלי בפ' מצות חליצה. ופי' אם מכוין נגד בית המקדש של מטה כדכתיב והיו עיני ולבי שם הרי ששם מצוי כבודו ית' כבר כתיב אלך אשובה לי למעלה:

ה"ג בירושלמי אלא פניו למעלה ועיניו ולבו למטה:

ה"ג פעלת ה' מכוון נגד שבתך זה בית המקדש של מעלה:

הר המוריה ר' חייא כו'. ודרש לשון המוריה ואח"כ לשון דביר וארון וכן הוא בב"ר פרשה נ"ה:

מרה לא"ה. ובירושלמי גרסי' הוראה:

מורא. יראה:

וה"ג בירושלמי ארירה לא"ה:

דביר גרסי':

ה"ג יוצא דבר לאומות העולם:

והבאתי אותו המגן. התורה שהיא מגן וצנה לישראל ונתנה לאלף דור: