מתנות כהונה על שיר השירים רבה ד:ד:ד

ה"ג מוסיף עליו כהן גדול חשן כו':

ה"ג אבנט על מה היה מכפר על העוקמנין טעמא מאן דאמר על הגנבין לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר ומאן דאמר כו'. ועיין בויקרא רבה פ' י' וגירסת הספר היא בירושלמי בפ' בא לו:

ה"ג למה ויפול על פניו. פי' שהיה לו ליפול אחוריו מאחר שטבע במצחו:

גבהו כו'. ואם היה נופל אחוריו היה דוד צריך לילך כל אותו השיעור לכרות את ראשו וכן הוא לעיל בויקרא רבה פ' י':

בתוך ישובו. ור"ל כשישוב ויחזור יצטרך לילך בתוך ישוב משכבו כל אותו שיעור ובוי" ר לא גרס ליה וכן בילקוט שמואל:

נרתיקות. שלשלאות כד"א ורתוקות כסף צורף:

נתאכלה. נשחק ונחלש עובי שלהם:

זה נזר הקדש. אילו הן הפתילים שבהם מהדקם בראשו שהיו עשויים כמין כתר כמו שפרש"י ז"ל בפרשת תצוה ומכל מקום הנזר והציץ לא נחשב אלא לאחד:

ר' יונתן כו'. עיין כל זה בב"ר פ' ל"ב ובפ' עקב ובהרמב"ן בפי' החומש פ' נח:

הדא הוא דבריתא כו'. הרואה יראה שאין כאן מקומו ובב"ר לא גרס ליה ולעיל בפסוק הנך יפה ובפרשת עקב גרסי' ליה אך בסיגנון אחר ועיין שם:

ה"ג ויכסו ההרים ולא אשגח כו' עד ק"ו לנמכיה בההוא ענתא נשתתק אותו כותי ולא אשכח מה להשיב בההוא ענתא ירד כו'. ועיין בב"ר פ' ל"ב כי כן הוא: