מתנות כהונה על שיר השירים רבה ב:ט:ג

לקרסין. לעתים ועיין לקמן בפסוק יפה את כתרצה וכן פי' רבינו בחיי סוף פרשה שמות:

שלשה חדשים. במדבר רבה סוף פרשה י"א נתבאר כל זה ועיין שם:

מאן מהיכן הם ובילקוט הושע גרס אלין מיתריי מה אלין כו':

כימי מועד. משמע אותו מדבר שהיו הולכין דרך שם לעלות לרגל:

ה"ג בילקוט ומוריד להם את המן למה שאין כל חדש ומאי טעמא אנכי ה' אלהיך המעלך וגו' ושוב גרס או לעופר ולא גרס ד"א:

בסוף הן הורגין אותו. במדרש רות בפסוק ויצבט לה ובילקוט הושע הגירסא יותר נכונה קצת: