מתנות כהונה על שיר השירים רבה ב:ז:א

השבעתי. דמן. דם המילה:

אבל בדורו גרסי':

ומשיאין. לשון לקיחה כד"א ישא פרעה את ראשך:

של מעלה כו' עד שלמטה. בצבאות משמע שני צבאות צבא מעלה ומטה:

שלא ימרדו על המלכיות גרסינן וכדמפרש לקמן:

דיקי. עלבון וחרפה כ"פ הערוך:

על עמך. אלו ישראל:

אומתך. אלו המצריים:

על עצמך. וחטאת מדבר לנוכח עצמו קרי ביה וחטאת בקמ"ץ:

ושלא ידחקו. פירש"י בכתובות פ' י"ג שלא ירבו ברחמים על הקץ יותר מדאי ולישנא אחרינא פירש"י וגרס שלא ירחיקו את הקץ בעונם:

מסטירין. סודות סוד העיבור:

חומה. פירש"י ביד חזקה כולם יחד ועי' בפ"ק דיומא:

א"כ כו'. כלומר לעת הקץ יהיו א"כ מותרים לעלות בחומה:

למה מלך כו'. ומשני לקבץ גליותיהן וכולם יחד יעלו בשם ה' ובאות אמת פירשו אח"כ ולא אדע אם הוא להרע או להטיב:

ומשנולד כו'. כלומר והאמת הוא שלא התחיל מנין ארבע מאות שנה אלא משנולד יצחק שנאמר כי גר יהיה זרעך:

עד שנעשה כו'. שבשכר המאכל שהאכיל עשו את יצחק ברכו לבסוף והאריך מזה בספר הזוהר ובעוד שאותו זכות קיים צריכין אנו להשתעבד תחת ידו וזהו עד שתחפץ:

מדת הדין. ותי"ו מן שתחפץ היא נסתרת לנקבה: