מתנות כהונה על שיר השירים רבה ב:ד:א

הביאני. זה סיני ונתן לי גרסי'. הכי גרסינן וארבעים ותשעה פנים טמא מנין ודגלו ומאהבה כו':

בית אב. עיקרה ושרשה על אמתתה:

אמר הקב"ה ודגלו כו'. קביצת ורבוי דבריו ערבין וחביבין עלי אע"פ שלא כוון את ההלכה:

כגון ואהבת ואייבת גרסי' וכו' עד אהבה ודילוגו עלי אהבה אמר כו' וה"ג בילקוט:

למשה. בחולם הוא קורא משה בפת"ח ככתיבתו וכן אהרן עפרן הרי"ש פתוחה כי ספריהם לא היו מנוקדים וזכר לדבר רבו של יואב בזכר עמלק ובספרים ישנים גרס למשה מושה לאהרן אהרון ולא גרס לעפרן עפרון:

ולגלוגו. דבורו המגומגם:

איקונין. צורה של מלך ובבמדבר רבה פ"ב הגירסא נשתנת לשבח:

וגודלו. אצבעו שמראה בו את האזכרה או י"ל גדולתו שהוא מתגדל ושלבו גס בו:

אפי' אותן הריגולין שרגל. בילקוט ובספר ישן גרסינן הדילוגין שדלג ובערוך ערך דגל הראשון פי' בו לשון ערמה כמו לא ימעל פיו תרגום לא נדגול פומיה וכן לקמן ודיגולו גרס בילקוט ודילוגו:

טקסים. תרגום דגלים טקסים:

ואהבתי אותם. בבמדבר רבה הגירסא יותר נכונה: