מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:ד:ח

תנינן. בפ' הבא על יבמתו ועיין בב"ב פ' ח"ה:

אתון. באו:

בעיין כו'. היו רוצים שיתפרשו זה מזו וצ"ל שיהא בעל כרחה הלכה עמו מצד הדין וכן מוכח סוף המעשה:

כך אין אתם גרסינן:

ושכרתו. היא היתה משכרת אותו:

וטלי אותו גרסי':

דפג חמריה. שהמיר ונשתנה יינו מעליו כד"א יין מפיגו:

אף צדיקים כו'. כלומר יש בידם מפתח העקרות שע"י תפלתם פוקד אותם הש"י:

ואומרים אין לנו כו'. בספר ישן מסיים שנאמר כי אתה אבינו:

האי חדותא כו'. זהו חדוה שלימה חדוה על חדוה:

בת ציון וגו' גרסינן: