מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:ד:ד

ממה שנתת כו'. דרש ג"כ משכני כמו מן שכני והמ"ם משרת:

ה"ג ביזת שכנותו שנא' ושאלה:

שגרית. לשון מגרה מדון:

מסכינני. לשון רש ומסכן ודרש משכיני כמו מסכנני ואח"כ מפרש ואזיל ממסכני מתוך עניותי אחריך נרוצה וכן לקמן בסמוך ממסכינני אחריך נרוצה ממסכני כו':

צריך יהודאי לחרובא כו'. צריך היהודי לחיי צער ודוחק עד שאין לו לאכול רק חרובין אז מקבל מרות ועושה תשובה ומצאתי ביאור בילקוט ישעיה כשבא מכה וחורבן על היהודי אז נעשה תושב ומה שפירשתי נראה בעיני שכך דרשו בפסוק חרב תאכלו חרובין תאכלו גם תתובא הוא כמו תשובה ותמצאו במדרש קהלת ריש פסוק עיר קטנה ובתרגום ירושלמי במקומות אין מספר וכן מצאתי בירושלמי במסכת שביעית:

יאיא היא כו'. יפה עניותא לישראל הנקראת בת יעקב כרסן אדום על צוארו של סוס לבן:

ערקא. רצועה כמו ערקתא דמסאנא:

משכינני. דרש משכני לשון משכון:

ממשכון גדול. כפל ענין במלות שונות ובילקוט לא גרס ליה:

מחטאו של ים. שחטאו על הים שנאמר וימרו על ים בים סוף וכשאמרו שירה העביר והסיע אותו חטא וכדאיתא בשמות רבה פרשה כ"ד:

לכל הן כו'. לכל היכן שאתה הולך ומוליך אותנו אנחנו עמך ונלך אחריך:

ואתית. ובואי:

מן הכא להן. מכאן ממקום זה להיכן אתה מוליכני:

לשוקא עילאה. לשוק העליון:

ארעייתא. התחתון:

ונסיב ליה. ולוקח אותי אני אלך עמך: