מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:ג:ג

מארצך וממולדתך גרסינן:

מתגדל בעולמי לך לך. כלומר וזהו שכתוב לך לך להנאתך שאגדלה שמך ועל זה נאמר כאן לריח שמניך טובים ועי' בבראשית רבה ריש פרשה ל"ט:

מה כתיב בתריה כו'. וזהו שכתוב כאן על כן עלמות אהבוך וכדמפרש ואזיל:

ומה ת"ל כו'. בב"ר לא גרס ליה. וי"ל שקשה לו מדכתיב הנפש דמשמע ליה אותו נפש עצמו שעשה אברהם אותו עצמו עשתה אותו שרה וזה אינו שהרי הוא מגיירהאנשים והיא הנשים וא"א אלא ע"י האכסנאות שנעשה ע"י שניהם וע"י זה נתגיירו כדאיתא בב"ר פ' ל"ט:

וריקמו. רקם עליו עור למעלה:

האורה גאולה. כד"א ליהודים היתה אורה:

ביזת מצרים כו'. א"ה קרויים עלמות ומלת אהבוך שב על ישראל:

יום המיתה כו'. שמפני זה מכוונים לבם לשמים בתפלה ובתחנונים:

בעלי תשובה. קרי ביה עלמות שהגיעו עד שערי מות בעונותיהם וחזרו בתשובה והקב"ה מקבלם. ה"ג אלו הגרים הה"ד כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים וגו' יהושע סי' ט':

על שהעלמת מהם כו'. ולפיכך אוהבים אותך כי יודעים כי כך הוא וכמו שנא' עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:

ה"ג ד"א א"ר ברכיה כו'. ודרש על כן עלמות מלשון עלמות וזריזות וכדלקמן:

ראש חולה. נתבאר בויקרא רבה סוף פרשה י"א ועיין שם: