מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:ב:ה

ה"ג בב"ר פרשה ט"ז אדם הראשון נצטוה על שש מצות וכאן ג"כ אינו מונה רק שש ושם פרשתיו בשם הירושלמי למה לא חשב ז' כמו שחשב בפרק ד' מיתות בסנהדרין:

חנכה. היה מחנך המילה לשמונה ימים שהוא היה הראשון הנימול לשמונה ימים:

אכל מצות. פי' על כל מצות כו':

ה"ג מחלק אפסניות וכ"מ בספר ישן והוא לשון יציאות מזונות ופרנסה כך פי' הערוך:

דוכסין כו'. מילי שלטונות הן:

איפסטלין. מיני מאכלים טובים ועיין מזה בש"ר פ' מ"א:

ה"ג ר"י ור' נחמיה ורבנן ר' נחמיה כו':

בית אב כו'. כמו בנין אב כלומר עיקרו ושרשו כן הוא וחבירו אמר כן הוא ואמר הקב"ה חשוקיהן ותשוקותיהן על ידי הם וכמו שאמרו רז"ל אע"ג שהללו מטהרין והללו מטמאין אלו ואלו דברי אלהים חיים:

שוקיותהון. לשון תשוקה וכן אמרו בב"ר פ' כ' ד' תשוקות הן תשוקת אשה על בעלה כו':

הבל יפצה פיהו. והכא כתיב מנשיקות פיהו ויליף פיהו מפיהו וכתיב הבל ודרשו לשון הבל פה:

ותמת שם מרים. ויליף שם שם מוימת שם משה כדאיתא בפרק ואלו מגלחין:

אלא שגנאי כו'. לומר פי ה' אצל אשה וכדאיתא התם:

מנושקות. לשון נשק כלומר ששפתותיו מזויינות לדבר בדברי תורה סוף שהכל כו':

ה"ג מתקיים לבעליו:

מה החרב שהיא כו'. ר"ל מה החרב הכתוב פה שכתוב בו פיפיות פי' שני פיות ועיין בילקוט:

בפה אחת כו'. פיפיות קא דריש פי חד פיות תרי:

גוזרין כו'. ויהיה פיפיות לגזור על העליונים ועל התחתונים:

ואחלל שרי קדש. כלומר כמו שנאמר ואחלל וגו' פסוק הוא בישעיה מ"ג:

משיק שני גבין. מדבק שני בורות יחד כדי שיהיה בשניהם שיעור מקוה: