מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:ב:ב

לאדקולאין כו'. לקמן בפסוק תורי זהב גרס אלקולאין והוא לשון ערבי ופי' הכל ביחד ועוד הוגד לי שהוא בלשון ערבי ענין אהבה ושמחה ובספר ילקוט ל"ג ליה וכן כל הלשונות הזרים דלקמן:

בן הדימא. לא נתפרש לי ואולי טעות סופר הוא וכן לקמן לא גרס ליה:

ה"ג ד"א פן תשכח וגו' ריב"ל אומר שני דברים שמעו ישראל מפי הקב"ה ורבנן אמרי כל הדברות שמעו ישראל מפי הקב"ה ר' יהושע בשם ר' לוי אמר טעמון כו'. ועיין לקמן:

אין מוקדם כו'. מיד אחר שני דבורים אמרו כן:

או אינו כו'. ומנ"ל לריב"ל שלא שמעו מפיו רק שני דיבורים דילמא ב' או ג' או ד' יותר:

תפיסו שטתיה כו'. שגם המה תפסו שיטתו וסוברים שלא שמעו מפיו רק שני דבורים:

אמרי כתיב תורה כו'. הרי שלא שמעו מפי הקב"ה רק שני דברות:

הוי ישקני מנשיקות פיהו. נשיקות לשון רבים ומיעוט רבים שנים:

רשב"י גרסי':

ועוקף. והיקף:

חנוקא כו'. כלו' איש חתום וחנוק שאינך יודע לדבר דברי טעם וסברא וכי סובר אתה לחנקני ולקפח אותי בתשובות הבל ודוגמתו בבראשית רבה פרשה ע"ח:

מיישב על ידו. מראה לו באצבע ומסביר לו איך יכתוב:

ולא כל הנשיקות. ומיעוט רבים שנים:

ה"ג טעמא דרבנן דכתיב אחרכל הדברות ויאמר כו'. וכדלעיל וכן הביאו בעקידה שער פ"ט ואע"ג דכל זה כתב כבר למעלה כאן הוא הגוף דמייתי ליה ממלת מנשיקות ולמעלה הביאו על פן תשכח הדברים דמשמע ליה לריב"ל שני דברים: