מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:א:ז

מחכים עליו. מודיע את חכמתו אל הבריות וכדמפרש ואזיל פומיה מורה עליו או פירושו מתוך שהוא מוציא החכמה מפיו הוא מוסיף חכמה ועומד על שרשה וכדמפרש ואזיל:

לקח שהוסיף כו'. בילקוט משלי הגי' נשתנת וע"ש:

עילהו. העלה והגביה אותו למעלה ראש:

מאן דקרא כו'. מי שקורא מקרא ומבקש ללמוד וכן מי ששונה משניות ומבקש ללמוד הוא בא אליו נמצא שהוא היה התייר של החכמות כולן ובמדרש קהלת בפסוק ונתתי את לבי לדרוש מוכיח שהוא כן ולשון טבוואות משמע שהוא היה דורש וחוקר אחר כל יודע ספר למען ילמד הוא ממנו וכמו שאמר אביו מכל מלמדי השכלתי והכי מוכח גי' הילקוט:

לתור ולהותיר. דרש לתור כמו להותיר ועיין במדרש קהלת:

פייטנא. הבקי לעשות חרוזות ופיוטים:

כד עביד כו'. כשעושה חרוזות בסדר אלף בי"ת לפעמים שהוא מסיים בתי"ו ולפעמים שאינו מסיים אותו אבל שלמה עשה חרוזות ומשל שלו ועשה חמשה אותיות יותר עליהן והכי גרס ג"כ במדרש קהלת:

ה"ג ויהי שיורו של אלף ובילקוט מלכים דייק ליה מדלא כתיב שירה:

שיורו של אלף. ה"ג ג"כ בילקוט משלי וצ"ל פי' אלף אלף בית כלומר על האלפא ביתו"ת הותיר ה' ובמדרש קהלת ובילקוט מלכים ובתנחומא פרשת חקת הגי' נשתנת:

תורמסין. מין עשב מר מאד ונאכל ע"י תקון וע"ע ערך תורמוס:

איללת. דרשת וחקרת מלשון מרגלים תרגום של מרגלים מאלליא: