מתנות כהונה על שמות רבה נא:ב

[ה"ג ולא יחשבו את האנשים]:

הכסף מהן וגו'. וסיפיה דקרא כי באמונה היו עושין והראיה היא שאותן שבימי יואש היו שנים דכתיב האנשים והיו נאמנים בעיניהם כדכתיב כי באמונה היו עושים. ולכן לא היו מחשבים אבל משה ראה עצמו יחידי ולכן קרא לאחרים שיחשבו עמו. [ובילקוט ובמדרש משלילא גרס ליה:

שהיו עושין גרסינן]:

שהיו עושין באמונה. פירושו כיון ששנים היו מסתמא עשו באמונה. וכמו שלמדו חז"ל מכאן פ"ק דב"ב שאין לחשב עם הגבאים:

שנו רבותינו. פרק ג' דשקלים. בפרגוד חפות [גרסינן]. ופירש רש"י ז"ל חלוק ששפתיו כפולים ויכולין לטמון שם מטבעות:

ה"ג במשנה פרק ג' דשקליס שאם יעני יאמרו מעון הלשכה העני ואם יעשיר יאמרו ממעות הלשכה העשיר שאדם כו':

[ה"ג מיד ויבואו כל איש וגו' לכמה ימים. והכי מוכח בילקוט]:

לשני בקרים. שנאמר בבקר בבקר:

משכן לעדות. לארון ולפרוכת. וכן הוא בילקוט משכן לדברות שהם עדות בין הקב"ה ובין ישראל: