מתנות כהונה על שמות רבה לח

למה כך. נתנה לו הכהונה לעולמים על שם כן יהיה דברי וגו'. וסיפיה דקרא לא ישוב כלומר זה יהיה כן לעולמי עד:

על מה שעתיד. על מעשה עגל שעתיד אהרן לעשותו:

לכך נאמר גדולים כו':

[ה"ג חפציהם דבר אחר שעשה כו'. ואמאסאך גרסינן]:

אלו לא דיו. לא דיו התוארים הללו שנקרא בן דעת ובן תורה ומלאך אלא כו'. וכמו שאמרו חז"ל גדולים צדיקים ממלאכי השרת שנאמר כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל:

[בנקיון וגו' גרסינן:

ישגו וגו' גרסינן]:

בכו והתפללו. וזהו ושובו:

רנו ליעקב שמחה וגו'. וכתיב בתריה בבכי יבאו ובתחנונים אובילם:

אלו ישראל. האי קדם דכתיב אלו ישראל שמחשבתן היא קדמה לעולם:

למעלן. כמו שדרשו רבותינו ז"ל כל המיצר לישראל כאילו מיצר כביכול להקב"ה שנאמר בכל צרתם לו צר. ואע"ג דכתיב לא באל"ף כבר אמרו בפרק כשם דלא כתיב באל"ף משמע גם כן כמו לו בוא"ו וגם במסורות איתא דקרינן לו צר בוא"ו:

צר לי. אסתר אמרה כן על עצמה ואויב לך לאחשורוש אמרה כן:

וכן אף שמיו וגו'. אף רבוי הוא לרבות שאף מן הארץ יעלה טל:

ויקח המן את הלבוש וגו'. ואיתא במדרש אסתר שהמן כפף קומתו לפני מרדכי ודרך עליו ועלה וישב לו על הסוס:

ונתן ה' וגו'. טעמו כאלו אמר כתיב ונתן ה' וגו' וכן לשון ספר זה בכמה מקומות:

אף כאן הוא אומר כו'. קרי ביה וזה הדיבור:

דבר בשמים. כדמפרש ואזיל שהגביה לאברהם למעלה מן השמים:

ואחר רד"ו שנים. ששהו במצרים אבל מעת ההבטחה היה ארבע מאות ושלשים שנה:

את הצדיק. ר"ל אברהם:

כבר את יודע כו'. בתמיה:

הבט נא. ואין אומרים הבט אלא מלמעלה למטה:

יבא קדוש. עיין עוד במסכת מנחות:

פדגוג. אומן המגדל בני המלך:

[הכי גרסינן מה עשה המלך הלבישו]:

פורפירא. לבוש מלכות:

על אודם היה כתוב כו'. ברבינו בחיי סדר לכל שבט אות אחת מן שלשה אבות אברהם יצחק יעקב א' י' י'. וכן אותיות שבטי ישורון. עד שבכל אבן ואבן היו כתובים ששה אותיות: