מתנות כהונה על שמות רבה לה:ה

פרס. הסופר דבר בלשון כינוי ור"ל אדום שנמשלה לברזל בדניאל]:

עד עכשיו היסוד בה. כך אמרו כל עוד שהיסוד בה ערו ערו:

שכולה חיה מן הקנה. יש לפרשו בדוחק ע"ד שדרשו חז"ל בפרק ע"פ שכל מעשיה נכתבים בקולמוס אחד ופירש רש"י ז"ל כלומר פה אחד להרע לישראל אם בא ישראל לדין לפניהם כולם מחייבין אותו מדכתיב קנה ולא כתיב קנים משמע קולמוס אחד וחיה כמו חיתה ונראה דצ"ל שכול החיה מן הקנה. שכול לשון משכלה מן הקנה מקן שלה שמלך המשיח יאבדם ויערערם מקן מושבם כד"א ועלו מושיעים וכו':

שמנן של עמים. עשרם של ישראל שכאו"א מהם קרוי עם כמו שפירש רש"י בפסוק אף חובב עמים:

ואומר מהם אני. העובדי כוכבים ומזלות אומרים מישראל אנחנו:

בן אברהם עדת אבירים קרי ביה עדת אברהם כדאיתא במדרש חזית סוף פסוק שררך אגן הסהר:

הפס. פס ידו לקבל השוחד:

שיצה"ר חפץ בו. קרבות לשון קרב ומלחמה וזהו יצר רע שלוחם תמיד עם בעליו:

בזר. כמו פיזר בחילוף אותיות בומ"פ:

זרים לי. דרש בזר לשון זרות דבי"ת לשמוש: