מתנות כהונה על שמות רבה ב:ד

הכי גרסינן הן האדם היה:

תהום. אותיות המות:

נתקנו. נתכנו:

נתעלו. וקבלו עלייה מן המדבר:

אתה מניחן שימותו כל הדור ההוא במדבר בעון המדבר:

[להחריב כו'. ולעשותן מדבר:

א"ל הקב"ה גרסי']:

אחרית כו'. על בבל נאמרה הנבואה כמבואר שם בירמיה (מו):

כמה ריכוכין. [כמה ריכוכין גרס'. ה"ג במדרש חזית בפסוק הגידה לי והם מיני לחמניות רכוכין בשמן]. הם מיני לחמיות כרוכין:

ה"ג הצאן ימותו והגדיים כו'. ופי' הכתוב כן תראה ביציאתן וסופן כלומר שימותו ותרעה הגדיים:

בעקבי. בסופן כד"א בשמרם עקב רב:

בארץ סיחון. נראה שנקרא משכנות הרועים על שם שבארצו כלו למות שלשה רועי ישראל אהרן מרים ומשה שמשה מת שם באחרונה [ועיין עוד במדרש חזית]:

בשיניו. קרי ביה הר בשן הב' לשימוש:

נקיים מכל מום. שבשעה שקבלו ישראל התורה בהר סיני נתרפאו כל בעלי מומין:

כגבינה. שנקי מכל סיג מי החלב שהכל נתמצה ממנו:

איפופסין. גזר דין שלהם על שהקב"ה חזר עליהם אם יקבלו התורה ומיאנו מלקבלה. ועיין במדבר רבה פ"א שמנה ששה שמות ונתן בהם טעמים שונים. ועיין שם: