מתנות כהונה על שמות רבה טו:כב

נאה העולם. מצאתי כי הוא ט"ס ונ"ל שנכון הוא ודוק ודוגמת זה אמרינן במסכת ברכות כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה יצא:

כדבר. בדיבור בעלמא:

[כשלמה וגו' גרסינן]:

מעזיבה. עפר או אבנים שטוחים ומיושרים על התקרה:

בלי מה. שתי תיבות הם כלומר על לא דבר יפסוק הוא באיוב כ"ו:

האסטים. פירוש לפי הענין שורש כן ובסיס:

בגזוזטראות. ידוע הוא בלשון רז"ל בליטת אבנים או קורות יוצאות מקיר הבית לרשות הרבים:

רכסים. ענין חיזוק. ועי' ערך רכס או פירושו חיבור מקוה המים. כד"א וירכסו את החשן:

סרגלין. לא מצאתי פירושו. ולפי הענין גם הוא עמוד התוך הנושא כל המשוי:

[ה"ג אלא עוזב את הענן הנראה כו']:

שקיעה. ששוקעין בתוכו כשדורכין עליו:

סטרטיוטין. שרים:

קסדא. כובע של נחושת כדרך מלומדי מלחמה:

אמפתין. נראה כמו שהוא אספסון שפירש בו הערוך סייף או פי' אבוקה כמו אספתי. ועיין בערוך:

אספיקולא. גזר דין למיתה. עיין ערך דימוס:

[ים המות. עיין בא"ר פסוק מה אעידך) [ב' ס']:

חמר ב"ו. פי' כזה שמוליך לפניו עבדיו השבויים להגיע אותם למקום חפצו. והוא שם מושאל מלשון חז"ל מחמר אחר בהמתו שהמנהיג ומוליך הבהמות קרוי חמר אע"פ שמוליך בהמות אחרות שאינם חמורים:

שני עבדים. ומכה ומייסר אותם כדרך השבאים והראשונים שהם לפניו הולכים מעצמם לקול צעקתם של אלו השנים המוכים. ועיין מזה בב"ר פר' ה':

בסלקי. פלטין גדולה:

פיטרון. שר כמו פטרון בס' א"א גרסינן סיטרין והוא בקעה ששוחקין בו בחיות ובהמות ואף בני אדם כיוצא בהם:

סטרו מסטר. הכהו מכת לחי:

אפרכוס. שר:

יעלו הרים. פירושו כמו שנאמר יעלו הרים:

עקלים. קשורים וחשוקים שקושרין בו בית הבד:

דינטיבא. מתנה מאת המלך:

[ה"ג מאה ושמונים וב' במערב ודו"ק]:

ה"ג לכך השמש נקרא גדול שהוא גדול על הלבנה:

ואינו רע כו'. החסרון ללבנה אין רעה וגריעותא מאחר שיוצא מזה תקנה למועדים:

ה"ג שכל השנה מונה לחמה לשנים כו'. ופירוש שנות העולם ושנות בני אדם יכולין למנות על פי מהלך החמה אבל המועדים צריכין לידע על פי חסרון ויתרון הלבנה:

וכל הימך. וכי כל כמינך כו':

[אמרו לו לדוד גרסינן]: