מתנות כהונה על שמות רבה א:א

ומה תלמוד לומר חושך כו'. מאחר שמוסר נפשו עליו ויורד עם חבירו עד לחייו בשבילו היאך אמר שלמה כשהוא מונע שבטו ממנו שהוא שונא בנו [והכא מוכח במדרש משלי]:

[והיה מצחק בו ועובדו. פי' שהיה מראה עצמו כמצחק בעלמא ועושה מה שרואה אחרים עושים כדרך השוחקים או המלעיגים וכוונתו לעבודה היתה אבל בפירוש לא היה עובדו. והוזקק לומר כן משום לישנא דמצחק:

שמא ילמד בני. ולולא זה אעפ"י שזר מעשהו לא היה ראוי לדחותו בשתי ידים אלא ליסרו למשפט אולי ישוב אבל השתא שפחדה מיצחק פן יאלף אורחותיו ראוי לרחקו מיד:

בנביאות. דפי' שמע בקולה בקול נביאותה דומיא דוישמע אברהם לקול שרי שאמרו בב"ר לקול רוה"ק שבה דשרה אחת משבע נביאות וכו':

מביתו. פי' שלא שלחו לפי שעה אלא לגמרי וטרדהו שלא ישוב עוד לביתו:

בלא כסות. דייק מדכתיב ויקח לחם וחמת מים משמע שלא נתן רק לחם ומים ואף זה אינו אלא מעט על יום או יומים מפני שתוכל לשאת הילד]:

נפנה. לא היה חושש ופונה אליו:

לא נפנה עליו. בתנחומא יש פה תוספת מעט:

חמש עבירות. בפ"ק דבבא בתרא יליף כולהו חמש מקרא. ועי' מזה בב"ר פ' ס"ג:

שלשה מתנות כו'. בפ"ק דברכות:

[קשה תרבות רעה כו'. עי' בפ"ק דברכות]:

( אהבתי אתכם וגו' גרסינן):