מתנות כהונה על רות רבה ז:יא

בגו אפייא כו'. במנהגם ועניינם של ישראל כדאמר אופייה של אלהיה:

ה"ג אין לך מנוול ומשוקץ:

ה"ג שאוכל עשב בראשונה היו קונים במנעל ובסנדל שנא' שלף איש נעלו וחזרו כו'. ואיירי בנכסים שיש להם אחריות וכל זה בירושלמי פ"ק דקידושין:

אבוד פלוני ממשפחתו גרסי':

ה"ג למשפחתו חזרו להיות קונים בכסף:

ה"ג בכסף ובשטר ובחזקה:

ה"ג הרי עדי השטר והעד עדים הרי עדי חזקה ואין קרקע נקנית כו'. ויליף לה משדות בכסף יקנו והכי איתא בירושלמי בהדיא ולא גרס התם אין כסף נקנה כו':

פליגא. על ר' יוחנן דאמר שנקנית בכסף שוה פרוטה ויליף לה משדות בכסף יקנו דכתיב בנביאים ואמר ר' חנינא שהם ליטרים:

שהיו קנטרים. בבראשית רבה פרשה נ"ח יליף ליה מדכתיב עובר לסוחר ובירושלמי יליף ליה מדכתיב בכסף מלא יתננה לי:

ולא דמי. הא דרבי חנינא להא דרבי יוחנן ולא פליגי:

ה"ג הכא כתיב כסף ומה דאמר כו'. הכא בנביאים כתיב כסף שדות בכסף כו' והיינו פרוטה והא דאמר ר' חנינא שהם ליטרים היינו היכא דכתיב שקלים:

ודלא כר' אליעזר. הא דאמר שקרקע אינה נקנית אלא בג' דרכים בלבד דלא כר"א:

ה"ג הילוך קנה דתני אם הלך כו'. ובירושלמי גרס כמו כאן:

שהלך גרסינן:

לא קנה עד שיחזיק. וה"ג בהדיא בירושלמי ובילקוט פ' לך לך ופ"ב דבבא בתרא:

ה"ג בירושלמי הכל מודים במוכר שביל לחבירו כיון שהלך בו קנה ומסיים בו שנא' קום התהלך בארץ וגו':