מתנות כהונה על רות רבה א

ויהי בימי:

ועבדיה שמועה. עשה ממנו דרשה ברבים:

מבזין אותם. התורה נקראת אמם של לומדיה כמ"ש הכתוב כי אם לבינה תקרא ונעשית כזונה מפני שמורי תורה מתביישין משמועתם וזהו הובישה הורתם לשון הוראה:

חמשה שמות. בפ' קדושים דייק להו רש"י ז"ל וע"ש בתורת כהנים ובילקוט סוף כי תצא:

ה"ג שמקולקל במדה זו:

בדין. כו' האי כמשפט. פי' בדין כמו בכל מקום:

ה"ג למה נאמר במשפט במדה:

בכיס וכו'. כלומר אלא אף זו עשו:

שמגלגל וכו'. לעתיד לבא:

ולא צמא וגו'. סיפיה דקרא כ"א לשמוע דבר ה' הוא:

ה"ג עיקר אוותנטייה שלו היה. ופירושו ממשלתו וגבורתו. ועיין פי' מאמר זה פ' בראשית ולך לך ותולדות:

ה"ג לעיל פ' לך לך ובפ' תולדות שילא חטייא ויוחנא משתלמא וכן הוא בפ' בראשית ופי' כעין טוביה חטא וזיגוד מנגיד:

שהיו יכולים לעמוד גרסי':

קרי עליהון. על סובלי יסורין:

ה"ג בפ' לך לך ובפ' תולדות ופ' בראשית וה"ג שם רש"י שנים באו בימי אברהם ר' הונא כו':

עבדת. עשתה פירות:

רעב שבא בימי שופטים גרסי':

לא יצא אדם לחו"ל גרסי':

ה"ג לא יצא ישראל לחו"ל ואלימלך יצא ונענש ומת הוא ושני בניו:

תניא כו'. כן הוא בפ' תולדות והכי מוכח בפ' בראשית ובילקוט וסוף פ' המוכר את הספינה:

לבוליטון. עשיר:

סבורין. כלומר סומכין עליו:

מעילת. מעוטף במעיל ובילקוט גרס מעוטף:

בסירקי. בשוק שמוכרין שם תבואה הכי מוכח ריש מגילת אסתר ובריש איכה פסוק רבתי עם והכי מוכח בירושלמי דשקלים דגרס שם ופחדת לילה ויומם זה הלוקח מן הסידקי וזהו המוכר תבואה כדמוכח במסכת מנחות דגרס ופחדת זה הלוקח תבואה מע"ש לע"ש ועיין עוד בירושלמי פ' ר"ע ובב"ר פ' מ"ח:

ה"ג להלן כתיב סוסיהן פרדיהם גמליהם ופסוק הוא בעזרא סי' ב':

גרדום. מגורד וריק וערטלאי בלא כלום לפיכך כתיב איש סתם גבר בעלמא:

שדה עיר כו'. כל מקום דכתיב שדה פי' עיר. עיר פי' מדינה:

ה"ג עיר מדינה מדינה אפרכיא:

הכי גרסינן עבור בתוך ירושלים ופסוק הוא ביחזקאל סי' ט':