מתנות כהונה על קהלת רבה ט:י:ב

אצל מי כו'. עיין כל זה בב"מ בפרק השוכר את הפועלים (ד' פ"ה):

ורבי חייא אצל מי כו'. לא גרס בפ' השוכר את הפועלים ובלעדי זאת הגירסא נשתנת שם:

בר נפחא. רבי יוחנן נקרא כן:

ה"ג חפון אפוי איקנתא מחצלתא וה"ג בערוך ערך מחצל ועיין כל זה בבבלי בפ' ואלו מגלחין (דף כ"ה). ובירושלמי בפ' כל הצלמים ופירושו נמחקו פני הצורה שעל המטבע ונעשה חלק כמי שהוחלק במחצלים והוא כלי אומן חרש שמחליקים בו הנסרים וכן פירש הערוך ורש"י פי' כלי שטחין בו הגגות בטיט ועיין בערוך ערך מחצל:

אמרין. בשמים לא יראה אותו לאחר מותו כמו שלא ראה אותו בחייו:

אפשר וכו'. והלא היה מת ואף אם לא הוחלקו לא יכול לראותם:

אמר רבי אשיאן כו'. בירושלמי לא גרס ליה וכן הערוך לא הביאו ויש לומר שהצדיקים בחייהם יש להם כח להוסיף עוד שלמות בתורה ומצות מה שאי אפשר לאחר מיתה וכמו שאמרו חכמינו ז"ל יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא וגם דבור פה יש בפיהם מותר מן הבהמה ולא כן הרשעים שכל עוד שמזקינין טפשות ניתוספת בהן ואין להם יתרון רק דיבור פה ואם כן נמצא שאין בין צדיק מת לרשע חי אלא דיבור פה לבד ושאר הכחות נשארים על מעמדם כבראשונה:

ה"ג אלא דיבור פה:

בדברי ריש לקיש גרס בירושלמי בין צדיקים לבינן:

ודאי. כלומר כמשמעו:

אנטלימוס גרסי'. וזהו אנטונינוס וכן הוא בירושלמי פ' קמא דמגילה ובפרק בני העיר:

גזיר כו'. היה מל את עצמו ואמר לרבי ראה מילתי אמר ליה בשלי לא נסתכלתי מימי ובשלך אסתכל בתמיה:

כך דמך כו'. עיין כל זה לעיל בפסוק טובה חכמה עם נחלה: