מתנות כהונה על קהלת רבה ו
Matnot Kehunah on Kohelet Rabbah 6 · מתנות כהונה על קהלת רבה · free full Hebrew text
A commentary on קוהלת רבה ו (Kohelet Rabbah 6).
Open in the reader →מים ביין כו'. כל אלו דומין זה לזה ונתערבו יפה ואינו ניכר ועיין כל זה לקמן בפסוק גם זה ראיתי בחכמה:
ארוך מצד זה. כדי שיכבד בצד ההוא:
סוף סוף. כלומר לסוף אמרו מטעם דכתיב כי ישרים דרכי ה' וכדאיתא בב"ב בפרק המוכר את הספינה ועיין עוד במס' כלים פ' כ"ז בפירוש הרמב"ם ובפירוש הרא"ש זלה"ה:
עאל לכנישתא כו'. עיין כל זה בירושלמי סוף מסכת הוריות:
ולא ישליטנו כו'. בירושלמי גרס זה בעל אגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר:
חכם בעיניו איש עשיר וגו'. בירושלמי גרס זה בעל התלמוד:
ברפיון. פי' הערוך אויר נקרא בלע"ז ריפא ועיין בשמות רבה פרשה ל"א ורש"י פי' בב"ר פרשה כ"ב יסורין ומכות וגרס דפיון כדאמרינן וקדשתו לא רצה דופנו:
קיומא גרסינן. פי' דבר המקיים ומעמד העולם דהיינו כל החי אשר על פני האדמה:
אוקומיני. בוניו ומעמידיו ואלה הם בני האדם:
שנשטף. ונקרא יקום על שם ויקם על הבל אחיו כדאיתא בהדיא בב"ר פרשה כ"ב ופרשה ל"ב:
זה הבל אחיו שנפל שדוד לפני קין:
כשם שהיו לו כו'. והרי הם מאה והותר ודייק מדכתיב בשומרון משמע מלבד אותן שהיו לו ביזרעאל וילמוד סתום מן המפורש יזרעאל משומרון:
פלטריאות. בתים חשובים פאלי"ש בלע"ז:
ה"ג ר"י בר סימון אמר תרי לקייטא ותרתי אוחרנייתא ועיין במדרש אסתר בפסוק בימים ההם וכן הוא בהדיא במדרש שמואל:
אוחרנייתא לסיתוא שנאמר ואבדו כו' גרסי':
בתי השן. הרי מוסיף עוד שנים שהן ד':
שש כו'. שנא' בתים הרי שנים לבד הארבע של ר' יהודה הרי ששה:
נפלה של זונה. כלומר שאפילו זונה קוברת את בנה וא"א הגיה בשם נ"א זה נבות היזרעאלי:
ובלא מרחץ. בתמיה וכי לא היה לו לאחאב כל אלה אלא בלא תורה כו':
גם שמש לא ראה. הנפל הזה וכדמפרש ואזיל:
למה לא עללת כו'. למה לא נכנסת במדינה:
אנא דלא עללית נוח לי כו'. אני שלא נכנסתי נוח לי יותר ממך שלא ירדתי ולא ראיתי ואין לי על מה להצטער:
כל מה שיעמול כו'. עיין זה בויקרא רבה פרשה ד':
אם יבוא כו'. עיין בויקרא שנשתנת הגירסא קצת וכן הוא בילקוט:
שש פעמים כו'. בפרשת ויקרא ומאמר זה שייך לשם ואגב גררה נכתב פה:
אלא מה יעשה. זהו פירושו של מה לעני יודע. איך העני בדעת ילך עולם הבא. והוא אינו יודע אלא ילך אל חכם ויקנה חיי עד:
אצל העשיר. מאחר שהוא עשיר אין לו שיתוף אחוה עמו:
מה יעשה במשא כו'. אם יצליח אם לא גם אינו יודע בטיב משא ומתן:
טוב מבאר משנתו. מראה עינים פי' רואה ומסתכל ומעיין עליו לעמוד על אמיתתו:
דומינין. שבח והרבה תמצא בספר הזה ועי' בערוך ערך דם:
ונודע לכל. ועי' בילקוט הגירסא קצת באופן אחר:
אל פרעה וגו'. גרסי' וסיפיה דקרא והוצאתי את עמי:
לך רד וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא כי שחת עמך ועי' זה בילקוט כי תשא:
כד אינון טבין כו'. כשהם טובים הם שלך אתה קורא אותם עמי וכשהם רעים הם שלי בתמיה שאתה אומר כי שחת עמך בין הם טובים או רעים הם שלך:
בטרם אצרך וגו'. וזהו כבר נקרא שמו והאות אמת מוסיף פה ומי יכול לדין וגו' בשעת שאמר ואמרת לא אדבר עוד בשמו:
כי יש דברים כו': קופות. אפי"ן בלע"ז:
וחולדות הסנאין. פי' הערוך ערך חלד מין חיה מרטיל"א בלע"ז ועיין בבא קמא פרק מרובה דף פ':
ואדני שדה. חיה דומה לאדם או אדם הגדל מן הארץ ועיין בערוך ערך אדן וכל אלו אינם מאכל אדם והן אוכלין ומזיקין ועיין בערוך ערך דבר:
מה אית להו כו'. מה יש הנאה מהם או מכה אחת או נשיכה ועקיצה וכה"ג:
פרעה. פצע וחבורה ועיין בערוך ערך פלקא:
מרמוצי. משמע בערוך ענין שריפה ועיין ערך רמץ:
מרצומי. ענין פצע וחבורה כדאמרינן אזן בכור שנרצם שפוד שנרצם:
מעשה בחסיד כו'. עיין זה בבא קמא בפרק הפרה: