מתנות כהונה על קהלת רבה ג:ב:ג

ה"ג משלו מוסיפין תדע דהא כתיב ועיין כל זה סוף פרק החולץ:

משלו. משיעורו הנגזר עליו שהיה ראוי לפחתו ומששב בתשובה הוסיפו לו על אותו פחת שיחיה עד השיעור הקודם הנגזר עליו בעת הולדו:

אמרו ליה מי כתיב גרסי':

ה"ג לא נאמר כן אלא לבית דוד בן משאר כו':

ודא מסייע כו'. מעשה זה שמביא בסמוך הוא סיוע לדברי חכימיא רבנן:

חכימיא רבנן גרסי':

כד אתין כו'. כשבאו לשער העיר מצאו שם נערים משחקים לפני חצר אחד ראו לרבי שמעון בן חלפתא מעולה ויפה ומצויין כת"ח אמרו לו לא תזוע מכאן עד שאתה מרקד לנו מעט אמר להן אין זה משלי שאני איש זקן גער בהם בנזיפה ולא נזדעזעו מפניו ולא הכניעו בפניו נשא עיניו וראה חצר זה הפוך ונוטה ליפול והוא היה נותן בו עין שיפול ובאות אמת הביא כן הגי' בשם נוסחאות אחרות ואותן תינוקות היו מאותו חצר אמר להם ענו אחרי מה שאני אומר ומזמר לפניכם כי כן היה דרך שירות וזמר שלהם שאחד היה אומר ומזמר לפניהם וכולם עונים אחריו לכו אמרו לבעל החצר הזה אם ישן הוא שינער משנתו שראש ותחלת החטא הוא מתוק וסופו מר כלומר מרה תהיה לו באחרונה שסרחון הנערים תלוי בו שלא למד אותם דעת חכמה ומוסר ומפני קול דבריהם ננער משנתו בעל החצר ויצא לו ונפל על רגליו של רבי שמעון וכרע לפניו ואמר לו רבי מבקש אני מלפניך לא תסתכל ולא תשגיח לדבריהם שהמה נערים ושוטים אמר לו מה אעשה לך וכבר הגזירה נגזרה שיפול החצר אבל זאת אעשה לך שאהא תולה וממתין עד זמן שתוציא כל מה שיש לך בחצר. כיון שהוציא כל מה שיש לו עלה החצר למעלה ונשקו קשרי בנינו וירד למטה ונפל ונעשה תל:

אזלין למקיימיה כו'. ר"ש בן חלפתא עם אנשי עין תאנה הלכו לקיים מצות מילה והיה אביו של אותו התינוק משקה אותם יין ישן ואמר שתו מן יין הטוב הזה שאני בטוח באדון השמים שממנו אני משקה אתכם ביום משתה נשואין שלו:

מן קל מיליהון כו'. מתוך אותן דברים יצא לו רבי שמעון לילך לעירו והיה יוצא יחידי ועיין בפרשת וילך רבה ופגע בו שליח השלוח לבריות כלומר מלאך המות וא"ל בשביל שאתם בטוחים על מעשיכם הטובים אתם יוצאים בשעה שאינו שעה לצאת כלומר בלילה דשכיחי מזיקים וא"ל ר"ש ואתה מי אתה שהרי גם אתה יצאת בלילה וא"ל אני הוא שליח השלוח אל הבריות וא"ל ומדוע פניך רעים אמר מקול דברים קשים שאני שומע מפי הבריות בכל יום אמר ליה ומה הם א"ל התינוק הזה שהכרתם ערלתו היום שטר פסק דינו עמדי הוא שאקח אותו מכאן לאחר שלשים יום והנה שמעתי שאביו השקה אתכם ואמר לכם שתו יין הטוב שאני בטוח כו':

ה"ג במשתותיה וענו בתריה כשם שהכנסתו לברית כו' ושמעית כו':

ושמעית כו'. ושמעתי זאת ולכן נעצבתי שמתיירא אני שתפלה זו שהתפללת תבטל הגזירה הזאת אמר לו רבי שמעון בחייך לשון שבועה הראיני נא שטרי וזמני מתי הוא א"ל אין אני שולט על זמן שלך או חבריך דכוותך א"ל למה כו':

ה"ג על ימיכם א"ל יהא רעוא מקמיה קודשא בריך הוא היך מה כו'. פי' כשם שאין אתה שולט שטר זמן שלנו כן לא יהיה לך רשות לעבור על דברינו אלה שאמרנו כשם שהכנסתו לברית כו' ובקשו רחמים וחי התינוק:

ה"ג לעבור על מילנן:

פיטקי. בפרשת וילך גרס פרקי והיא היא:

וחי מינוקא גרסי':

ה"ג אין לי המעשה אלא מקרא. ופי' הרי מקרא מלא כתיב את מספר ימיך אמלא משמע שמספר זמן הקצוב לך אותו אמלא ולא שיוסיף על הנגזר שהרי משה כו' ובסוף נאמר לו הן קרבו ימיך ולא הוסיפו לו כלום:

עת ללדת הוא לך. עת הוא להוליד לך בנים:

מה דיקליה כו'. יש לך דבר ששרפו ומכלה אותו מן העולם כלומר דבר שתולה בו מיתת נפשו כזה שמת בלא בנים ימתין בו מעט כלומר על צד היותר מעט והממהר בו הרי זה משובח וכמו שאמרו בפ"ק דקידושין אמר רב חסדא אנא נסיבנא בשיתסר ואי נסיבנא בארבסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניה:

ידבה. ימתין וימשיך ועיין ערוך ערך דב ה' ומצאתי בא"א בשם חכם אחד שפירש בו דקליה כנוי לאבר תשמיש ידבה לשון זב כלומר מי שרואה טבעו חם ושהוא רואה קרי ראוי שלא להמתין זמן הרבה בלא אשה ואפילו קודם עשרים: