מתנות כהונה על קהלת רבה ג:יא:ג

רחבעם וירבעם בין דוד ושבע וכו' במלכות גרסינן ומפני זה נתעכב בנין הבית:

מה דהוה כו'. מה שיהיה בסוף יהיה:

רבי אומר כו'. עד בעתו נראה שטעות סופר הוא כאן:

אהבת עולם כו'. כדמפרש בסמוך שיהו עוסקים בבנינו של עולם:

פחדתו כו'. דרש העולם מלשון העלמה שיתעלם מדעתם יום המיתה:

והנה טוב אדם. מאד הוא אותיות אדם ועיין כל זה בב"ר פרשה ט':

אהבת עולם. דרש העולם לשון ותלך העלמה וכדמפרש והולך אהבת תינוקות:

מכבד. נאה ויפה דרך כבוד:

שבישתא דהדס. זמורות מעצי הדס:

אינתא פרסייא. אשה מארץ פרס שקללה בנה בדבר אחד משם המפורש שמעה שמואל ואמר לה לך והתקין לו תכריכים כך משמע בירושלמי דמסכת יומא בפרק אמר להם הממונה וה"ג אמר לה זיל אתקין ליה:

כד אתי מידמך כו'. כשבא שעתו שימות אמר היש פה איש שראוי שאמסר לו שם המפורש אמרו יש פה עניני כו':

ה"ג אמרין אית הכא:

שלח כו'. ר' חנינא שלח אחר עניני ובא ונכנס בנו של עניני והטמן את עצמו תחת המטה וכשבא ר' חנינא למוסרו לו נתעטש אותו תינוק או דרך מעלה או מטה ואמר רבי חנינא צא לך משם את לא זכית לשמעו וזה אביך לא זכה לקבלו ובירושל' נתן הטעם שאמר אתם נוהגים ברמאות בשם הגדול ולפיכך לא רצה למוסרו גם לאביו ולפי זה לא גרס אמר אבוי אלא אמר פוק:

אסייא. רופא:

הכי גרסינן אמרין אית הכא:

ושאל יתיה כו'. שאל אותו ואמר לו לקחת כלום מימיך משום איש יהודי וא"ל לקחתי מעשר ולא קבל עליו הרופא למוסרו לו ואמר הרופא הטעם שמא ישאל דבר מה אצל אחד ולא יתן לו לפיכך מי שמקבל מתנות אין מוסרין אותו לו וגירסא זו אינה מסכמת עם הירושל' שבירושל' יש שרבי פנחס בעצמו אמר שאינו ראוי לקבלו על שלקח מעשרות:

בראשונה וכו'. כל זה בפרק עשרה יוחסין ובירושלמי דיומא פרק אמר להם הממונה:

אשר לא ימצא. שבשם המפורש יחקרו העתידות וידעו את הכל מראש ועד עת הקץ הנעלם: