מתנות כהונה על קהלת רבה יב:יד:א

כי את כל המעשה:

ה"ג באיכה רבה בפסוק יתן בעפר פיהו ר' הוה פשיט הדין כו' ועי' בויק"ר פ' כ"ו:

ה"ג ואילו הן ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני כי הנה כו':

ולא חטא. במקומות הנ"ל ל"ג לה:

ה"ג ואהבו טוב וגו' ויתן בעפר פיהו וגו' והדין פסוקה כי את כל המעשה וגו' אם טוב ואם רע אמר עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו גם בלא דעת כו':

לאחד שהיה למוד כו'. עי' כל זה בויק"ר פרשה ד':

ה"ג שכח והלך בזה שבו קוצים וצרורות בלא ידיעה לא טוב אלא ידע כו':

קוצים וצרורות. עיין בפרק המוצא תפילין:

בחטאות ואשמות מותר. לבא לבית המקדש ולהקריב חטאת ואשם ועי' כל זה בפ"ק דחגיגה:

ה"ג על כל נעלם מאי על כל נעלם כו'. ועי' בפ"ק דחגיגה:

ונמאס. בה:

ה"ג כי הא דר' ינאי חזייה כו' עד דהשתא דיהבת ליה אכסיפתיה. פי' יותר טוב הוא שלא נתת לו משנתת לו וביישת אותו:

בשאינו מחותך. שאינו מנוקר מן החלב ומן הגידין האסורין:

בערבי שבתות. שטרודין בכבוד היום ואין נותנין לב לנקרו:

בת רב חסדא. אשתו של רבא:

דקים ליה בגווה. היה בטוח בה שלא תשכח לנקרו: