מתנות כהונה על קהלת רבה י:טז:א

אי לך ארץ:

הכי גרסינן רבי מאיר אומר רוחות היו כו' וטעם פלוגתייהו תמצא בריש מדרש חזית:

דאיתמרטת. נשמטת ונתרטשתו נתגלגלה עליו ומיעכה אותו ועיין בערוך ערך מרט ובאות אמת פירשו מלשון מרמוטה הנזכר בבראשית רבה בפסוק ויפל אלהים תרדמה פי' שינה כבידה:

והסרסור כו'. כדמפרש ואזיל התובע תובע והנתבע כו':

הכי גרסינן התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע ביניהם אמר רבי סימון כו' וכן הוא בירושל' בפרק זה בורר ובפרשת שופטים רבה:

ה"ג מן הדין קרייה ויאמר זאת אומרת וגו' ויאמר המלך קחו גו':

פוקרין. פי' הערוך גיזי צמר כלומר הייתי חונקו ומצער אותו ורבים המה בספר הזה:

אנפילוגיס. מפליג ומתענג ובילקוט מלכים גרס התחיל פיו נובע בחכמתו:

כלום ברא כו'. אלא לחלק לעת צורך ולפיכך אמר גזרו כו':

ה"ג שתי ידים אלא צפה הקב"ה שעתיד דין זה להיות לא עשה אלא אמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו על אותה כו' ועיין בילקוט מלכים ושם הגירסא יותר ברורה:

לא עשה. כלומר לא עכב לא נשאר בדבריו אלה אלא אמר תנו כו':

בשלשה מקומות כו'. עיין בפרק אלו הן הלוקין:

מלכי יהודה. כולם היה לבם שלם עם ה' יתברך ככתוב בספר מלכים: