מתנות כהונה על אסתר רבה ז:יג

א"ל אחשורוש גרסי':

לא יכלת כו'. אין אתה יכול להרע להם בשביל שאלהיהם אינו עוזב אותם לגמרי בא וראה מה עשה למלכים הראשונים שהיו לפנינו שהיו פושטים ומושיטין ידיהם עליהם שהיו מלכים גדולים וחזקים יותר ממנו:

ה"ג טפי מינן:

וכל מאן כו'. וכל מי שבא עליהם לאבדם מן העולם ושיעץ עליהם נתבטל מן העולם והיה למשל לכל דורות העולם ואנחנו שאין אנו טובים כמו הם על אחת כמה וכמה שיגיע לנו כך לכך עזוב לך מלדבר שוב בדבר הזה:

בפתגמא גרסי':

ורוצה להשליך. הלשון דחוק קצת ואולי צריך לומר להמליך לשון המלכה ועצה או להשליט או אין זה צריך תיקון והוא לשון המקרא אשליך לכם גורל וישלך להם יהושע גורל:

ה"ג מתקיים שאין העולם מתקיים אלא כו':

וישראל נקראו קרובים. הראשון הוא מיותר ודוק:

נקראו קרוביו גרסינן:

שנקראו בניו גרסי':

מחשבות רעות. הספר אמר כי כן היה ואולי רעות ט"ס:

לעוף השמים. עי' בילקוט שמואל:

במה הרגו ישראל. לעמלק:

שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן גרסי':

וגזר גרסי':

ונתקלקלו. בזנות:

ה"ג בוכים במרד ואתם עומדים מנגד:

משם בתפלה. מעולם התחתון:

מה שהיה הוא. כלומר מה שהיה ונגזרה כבר הוא ואין להשיב:

ה"ג מיד הלך והודיע למרדכי:

פרסה נדה. דרשו ותתתלחל לשון חולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה: