מתנות כהונה על איכה רבה ג:ג

גדר: ערביא קסטרא כו'. מיני ארצות הם וישראל סגורים הם בתוכם לא יוכלו לצאת ועיין בערוך ערך קסטרא:

ארנוניות כו'. מיני מסים מאדם ובהמה ונכסים:

אני מקבל גרסי':

נפרטין. נמנין בפרוטרוט א' א' והקב"ה מדקדק בהן:

בא אחד באחרונה גרסי':

תיסתם. תשבר ותסתר ואולי שצריך להיות תסתר:

חביתו. אותו חבית שחפץ לכבד בו את המלך:

לפי שתמו כו'. קרי ליה שתם לשון תמימות ובספר תניא ל"ג לי' ופי' הוא ז"ל שתם הפריד והפריש כד"א וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן:

גדר דרכי כו'. כל המעשים הללו להורות שבזמן ההצלחה היו ממהרים אורחותם בסיעתא דשמיא ואח"כ נהפך למשחית והנני צריך להוסיף ולגרוע על פי הירושלמי דסוף מס' מעשרות ועל פי הערוך בערך צמד:

ועולות ומתפללות. בירושלם:

ה"ג ויורדות עד שלא יחמיצו:

ה"ג ושבחן בבית מיקדשא ולא כו'. עד לתאינא קדמי מנהון והאי כו':

הווין סלקין כו'. בבקר היו עולות ומשבחות בתפלה בבית המקדש ושבו לאהליהם טרם שהשכים שום אדם לתאנתא ללקוט אותן שנשרו בלילה שצריך להקדים ללוקטן קודם שיזרח השמש עליהם כדאיתא בהאי עובדא דר"ע ותלמידיו במדרש חזית בפסוק דודי ירד לגנו:

ושבחן. בירושלמי גרס ושבתן ומוכח התם מדבר הלמד מעניינא כי כן עיקר ומ"מ גי' הספר אין למוחקו:

ה"ג והאי ספרא דמגדלא הוה מסדרא קנדילי בכל ערובה שובא סליק שבה ונחת כו' ועיין בערוך ערך צמד:

ספרא. פי' שמש בית הכנסת וכן היו קורין את השמש ועיין בב"ר פ' ס"ה ובירושלמי גרס והאי שמש כו':

דמגדלא. שם עיר והוא מגדל צבעים:

מסדר כו'. היה מתקן ומסדר הנרות בבית הכנסת סמוך להכנסת שבת לכבוד שבת ולא היה מדליקן עדיין ועלה לירושלם להתפלל וירד והדליקן קודם הכנסת שבת ועיין בערוך ערך צמד:

ה"ג ומדליק יתהון ואית דאמרי ספרא הוי בכל ערובא שובא הוה סליק ופשט סדריה בבית מיקדשא ונחית שבית בביתא. פירוש מלמד תינוקות היה או חזן הקורא בשבת ועלה לירושלם וחזר הסדר ועשה שבת בביתו ויש לקיים גירסת הספר ולומר שהיה שמש בית הכנסת וחזן הקורא בספר תורה:

ופשט כו'. וחזר על סדריה ועיין סוף פ' כי תשא:

דהוה קאי כו'. היה עומד וחורש וברחה ממנו פרתו יצא הוא לבקשה ואמר לבריות כזאת מה שקרה לו אמרו לו באיזה דרך באת התחיל להראות להם ולא מצא הדרך והיה קורין עליו מקרא זה גדר כו':

אצדי. החריב ובירושלמי גרס הכי פסקת תורתי קמיה הוה פרייה והוא פרי עד דהשתכח יהיב בבבל א"ל אימת נפקת א"ל יומא דין א"ל בהדיית' אתית' א"ל בדא א"ל אתי חמי לן נפיק בעי מחמי לוי ולא חכים בהדיא ע"כ והרואה יראה לעינים שטוב להגיה כך: