מתנות כהונה על איכה רבה ג:י

ישב: הפנסין. לטערנ"א ועיין מאמר זה בפסוק ראשון:

פשיט קרייה. חוזר על המקרא לדורשה ועיין סוף פרשת כי תשא:

מטי לאילין גרסי'. פי' כשהגיע לאלו הפסוקים היה בוכה ועיין בויקרא רבה פ' כ"ו וסוף מדרש קהלת:

להעלות אותי. ואמרו בפ"ק דחגיגה ששמואל היה מתיירא מיום הדין וזה היה ענין ההתרגזות ולכן היה בוכה ומה אם שמואל היה מתיירא אנו עאכ"ו:

שאין בהם ממש. כלומר אפילו שיחה קטנה שאינה חשובה לכלום ונ"ל זה היה בוכה כמו שאמרו בפ"ק דחגיגה עבד שרבו מגיד לו שיחתו תקנה יש לו בתמיה:

בקשו וגו'. וסיפיה דקרא אולי תסתרו ביום אף ה' כולי האי ואולי:

הכי גרסינן ואהבו טוב וגו':

ואהבו טוב גו'. סיפיה דקרא אולי יחנן ה' אלהי צבאות וגו' כולי האי ואולי:

כי את כו'. יביא במשפט וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא על כל נעלם ואמרו בפ"ק דחגיגה עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו:

פיהו וגו' גרסינן כולי האי ואולי ועוד כתיב אחריו יתן וגו':