מתנות כהונה על איכה רבה א:יג

מפלי. לקמן פי' בו המבאר לשון בדיקה וי"ל מלשון פלא שהיה מפלי בהם פלאי חכמתו והערוך פי' בו מלעיג ומקום מוצאו לא אמר וכן פי' התוספות בפרק כל כתבי:

מפליא כו'. היה מקנטר ומלעיג הרבה באנשי ירושלים אמרו אנשי ירושלים מי משלנו ילך ויביאנו אלינו:

ומייתי ליה גרס:

אמר לון כו'. אמר להם א' אני אלך ואביאנו וראשו יהא מגולח. ויגלח את חצי זקנם תרגם וגרע כך פי' הערוך:

אזל כו'. הלך ירושלמי א' למקום אתינס ונתקבל להיות אורח בבית אותו איש המקנטר למחרת היו הולכין שניהם לטייל בשוק והיה נפסק רצועה של סנדל לאותו ירושלמי ואמר לאומן קח לך טרימיס הזה והוא מין מטבע ועשה לי הסנדל הזה ועשאו למחרת יצאו עוד לטייל בשוק:

אפסיק גרסי'. פי' היה נפסק לאותו ירושלמי רצועה מסנדל אחרת:

ה"ג א"ל לאומנא סב כו'. א"ל לאומן קח לך מטבע זה ועשה לי באומנות הסנדל הזה שלי א"ל האיש המקנטר וכי כ"כ יקרים הסנדלים אצלכם בעירכם א"ל הן א"ל בכמה דינרין מוכריך זוג סנדלים א"ל מתשעה כו' וכשהן בזול הם משבעה או משמונה דינרים א"ל אם אבא אני אצלכם בסחורה הזאת נמכרת היא לי או פי' תמכרנה אתה בשבילי א"ל הן רק שלא תבא אל תוך העיר חוץ מדעתי כלומר שתודיעני תחלה:

כמה דעבד כו'. כשעשה מלאכתו וקנה הוא סחורה הסנדלים הלך ועלה לירושלים וישב לו על שער העיר ושלח אחר הירושלמי ובא כיון שבא א"ל עשינו בינינו תקנה שלא יכנס שום בני אדם למכור ממכרו אא"כ ראשו מגולח ונשתחררו פניו:

ה"ג ומה אנא מנזק דאנא גרע ראשי. פי' מה אהיה ניזוק ומה איכפת לי אם אגלח ראשי אם אמכור אני מלאכתי משגלח ראשו לקחו והושיבו באמצע השוק וכשהיה בא בן אדם לקנות סנדלים א"ל אלו הסנדלים הזוג בכמה דינרים כו':

ברם כו'. אבל אין אני פוחת משמנה דינרים וכששמע הלוקח כך היה מכה בסנדל על ראשו על שא"ל כל כך ביוקר והלך ולא קנה ממנו א"ל הסנדלר לאותו הירושלמי וכי כל כך רעה גמלתיך כשהיית בעירי א"ל מכאן ואילך אל תלעג בבני ירושלים: