מתנות כהונה על איכה רבה, פתיחתא ה

פתיחא אוי עיר הדמים:

אוי עיר הרמים גרסי':

מן קמי כו'. מפני העיר ששפכו דמים בתוכה:

דשפכו גרסי' לקמן וכן בילקוט:

דחפשושיתא. לפי הענין הוא זוהמא והערוך הביאו ולא פירשו:

מטליות. חתיכות בלשון חז"ל מטלניות שאין בהם שלשה על שלשה וכן פי' הערוך ור"ל שלא גלו כולם בבת אחת:

הממם כבמכביד. פי' כמו מכבדת שמכבדין בו את הבית:

במטאטא גרסי'. והוא מכבדת כדאיתא במס' ראש השנה:

קלסים. גורלות:

כי דמה כו'. זה דמו של זכריה ועי' לקמן בפסוק מחטאת ובפסוק בלע ה':

כל כך למה כו'. למה התאנף ה' כל זה השיעור שלא היה הדם נבלע והיה תוסס להעלות כו' כך פרש"י והרד"ק פי' זה שלא כסו אותו הם עצמם כדי להעלות חימה עליהם וכאילו עשאו בשביל זה וכן משמע בירושלמי סוף מס' תענית:

ה"ג לקמן בפסוק בלע ה' ובפסוק מחטאת וכסהו בעפר ברם הכא כתיב כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר וכגירסת הספר גרס בירושלמי סוף מס' תענית ולקמן בפתיחא וזכור את בוראך:

העצים אלו הלגיונות גרסי'. וכן הוא בילקוט יחזקאל ופי' חיל אנשי מלחמה:

אלו המלכים גרסינן. ור"ל מלכי יהודה וישראל:

והרקח גרסי':

ולממון שלנו. בתמיה:

כמו בשמים. מעשה רוקח וזהו הרקח המרקחה:

והעצמות יחרו גרסי':

תוסס. כדבר המתבשל שהוא חם מאד ובתלמוד מצינו יין תוסס: