מתנות כהונה על איכה רבה, פתיחתא י

פתיחא ולא אותי: שמע לה כו'. פירושו של פסוק זה היה לומד ושמע מפסוק זה דלקמן:

שס"ה בתי עבודת כוכבים היו בדמשק. ולפיכך מזכיר מפלת דמשק עם ערוער כן פרש"י בספר ישעיה ושם הביא רש"י שערוער הוא מא"י וכאן שאמר שהיא בתחום מואב כי ישראל לקחוהו מסיחון והוא נלחם במלך מואב ולקחו מידו וכמו שאמרו חז"ל עמון ומואב טהרו בסיחון והרד"ק ז"ל בספר השרשים שרש ערער כתב דעות שונות בפי' פסוק זה ואינם מתישבים לפי מדרש זה ובמדרש חזית בפסוק אל תראוני ובילקוט פרשת חקת מפרש שבסיבת יושבי ערוער באה להם פורענות לדמשק שאמר הקב"ה לאליהו על שאתה מקטרג על אלו פי' על ישראל בא וקטרג על אלו פירוש יושבי דמשק מיד כו' ע"ש:

והיו עובדין כולן גרסי'. פי' היו עובדין כל העבודות כוכבים באותו יום ועיין לקמן בפתיחא שקדתי:

ועבדו אותן כו'. פי' בכל יום:

לא תהיה כהנת כו'. משל הוא בסוף מסכת יבמות דתנן התם הפונדקית גויה נאמנת לעדות אשה לאמר שמת בעלה ואשה מישראל אינה נאמנת וקא מתמה תלמודא ולא תהי כהנת כלומר אשה כשרה כפונדקית גויה וכאן הנמשל מבואר:

בגרזימי. מין מאכל הבא באחרונה בסעודה ועיין בערוך ערך גרז:

טרון. כלומר נושא ונותן כמא דאת אמר שקיל וטרי ופירושו עומד כל היום בשוק ונושא ונוחן בעסקיו ואינו יגע ולהתפלל לפני הקב"ה הוא יגע וכדמפרש ואזיל ובמגילת אסתר הגירסא נשתנת לעילוי:

אתי וצלי. בא והתפלל ואמר לו אין אני יכול שיגע אני:

ה"ג אשר עשה הוי ולא אותי קראת יעקב הלואי לא הכרתיך:

למה כי יגעת בי. ובעבודתי אתה עיף ויגע:

הכבש אחד גר':

ה"ג הערבים ובדם זבחיך:

זה קומץ המנחה. שאין בו עול עבדות כי קטן הוא ועל כן אמר לא העבדתיך:

קנה. לפיטום הקטורת ולא היו צריכין לקנותו בדמים וכדמפרש ואזיל:

ה"ג וחלב זבחיך לא הרויתני אלו אימורים:

מה גרמו לי. והוא יגיעה רבה לפני המקום ברוך הוא כביכול ולכן אמר הוגעתני:

ולישב לי לבדי. בילקוט ישעיה גרס ולישב לי בדד:

איכה ישבה בדד. ומאחר שהיא ישבה בדד מן הקב"ה כביכול הקב"ה גם הוא יושב בדד בלעדה וממנה: