מתנות כהונה על בראשית רבה צא:ו

ה"ג שאמר הכתוב וירא כי יש שבר:

והלא כו'. כלומר ועוד הלא אמר לבניו כו' ודו"ק:

רואה ואינו רואה כו'. נצנצה בו רוח הקדש קצת ולכך אמר פעם וירא ופעם שמעתי כזה שהוא מגמגם בדבר:

והלא כו'. כלומר ועוד הרי כבר נאמר ותרעב כל ארן מצרים והיאך אמר יש שבר במצרים:

שסברו. תקותו:

מהו רדו. שהיה לו לומר לכו כמו שאמר להלן אלכה ואראנו בטרם אמות וע"ל ריש פרשה זו:

בני ישראל צריך כו'. שהיה לו להתלותם באביהם למשפחותם לבית אבותם:

בתחלה. כשמכרוהו:

ונחזיר גרסינן:

הפתחים. פתחי שערי העיר:

בשער שלו. כי כן צוה עליהם יעקב כדלעיל ריש פרשה זו.

כל אחד שלו. שם אותו שנכנס בשער שלו:

ונתן שמותם. של עשרה אחיו:

בקובה. של זונות שנמכר שם לקלון:

והקיש. לשון הכאה:

אלא כך כו'. כלומר אל תשגיח במה שנכנסו בי' שערים ולא בשער אחד כי כן צוה אבא עלינו מפני עין הרע ואמר להם אם יראתם מן העין בשוק של כו' לא כך צואת אביכם שתשמרו עצמכם מן העין:

איננו מת. כלומר איננו כי מת וכמו שאמרו לו ליוסף אח"כ ככתוב בפרשת ויגש:

ופירש כו'. כלומר עשה כן כדי להפרישו מלוי ולולי זה לא היה אוסר אחד מהם אך את שמעון ולא לוי מפני שהוא דחפו לבור:

שלא יטלו כו'. ויהרגוהו:

כך עשיתם כו'. שעמדתם על דמו גם לי אתם עושים כן ולא ידע כי שומע יוסף בלשון עברי או אח"כ אמר להם כן שלא בפני יוסף:

בניך אינן בני גרסינן:

לכך נאמר כו'. דרשו לשון שבר ממש שברון רוח שאירע לו במצרים: