מתנות כהונה על בראשית רבה פה:יא

שנאבדו גרסינן. ופי' הסימנים נאבדה ממנה והקב"ה המציאן לידה ודרש מוצאת לשון מציאה ובפ"ק דסוטה יליף ליה מדלא כתיב היא מתוצאת ופירש רש"י מתוצאת פירושו לשון הוצאה בעל כרחה היא מוצאת הוא לשון מציאה:

היא והוא כו'. הוא כתיב היא קרי ופי' רש"י משמע ששניהם יהודה ותמר היו צריכין לצאת אלא אמרה מוטב לאדם להפיל עצמו לאש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנלן מתמר שלפי שלא רצתה לגלות היא מוצאת ולא הוא ע"כ לשון רש"י ומה שהיו שניהם ראוים לצאת היינו לפי פסק דינו של יהודה וכדאיתא בהדיא בתרגום ירושלמי שיהודה בעצמו פסק כן על עצמו אח"כ כשהכיר הסימנים אלא שיצאת בת קול שהם פטורים ומותרים:

ושלחה אל חמיה לאמר וגו' גרסי'. ודייק מדכתיב הכר נא כמו שפי' בעקידה פרשה זו שכלפי הסימנים אינו נופל לשון בקשה להכירם אם לא יכירם בשכבר:

שלך ושל בוראך הן. יש לפרשו שעל הסימנים אמרה כן על שנאבדו והקדוש ברוך הוא המציא אחרים בדמותן ואם יכפור בהם יכפור בהקב"ה ומצאתי בפי' רש"י שעל העוברים שבמעיה אמרה כן: